Marschflöte – חליל עשוי עץ (ומתכת בקצותיו) שהיה בשימוש במצעדי הראווה של נוער היטלר מסומן בצלב קרס. גרמניה, שנות ה־30.
חלילים מסוג זה היו חלק מלהקות צעידה (Spielmannszug), שכללו גם תופים וחצוצרות. הנגנים היו לבושים במדים, והנגינה לוותה לעיתים קרובות בהנפת דגלים, שירה נאצית קבוצתית וקריאות סיסמאות. בזיכרונות של חניכים לשעבר בנוער היטלר, תועדו עדויות שבהן נאמר כי: "החליל היה הרובה של הילד – לא היה לנו נשק, אבל זה נתן לנו תחושת שליחות." הרעיון היה פשוט: בעוד שבוגרי הארגון או חיילי ה-SS נשאו נשק אמיתי, הילדים הצעירים נשאו חליל – כלי שדרכו הם "נשפו" את רוחה של גרמניה החדשה. לעיתים החלילים נמסרו למנגנים בטקסים. הנער קיבל את החליל בטקס חגיגי, יחד עם סמל הארגון. הדבר סימל מעבר ממעמד "חניך" למעמד "מוביל" או "נגיד צליל הקריאה", ולעיתים נאמר לו: "כשתנגן, גרמניה כולה שומעת אותך." החליל הפך לסמל של שליחות קולקטיבית – דרך צלילים פשוטים, הוא היה אמור "לכוון את ההמון" ולעורר התלהבות. בימי סוף המלחמה, כשהמשטר קרס, נמצאו במקומות רבים חלילים זרוקים, שבורים או נטושים. באופן סמלי, מה שהיה "רובה רוחני" – נשאר לבסוף כלי חלול.
ארגון נוער היטלר נוסד בשנות ה-20 וגדל משמעותית לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933, כשהפך למסגרת חובה לילדי גרמניה הנאצית. חלק מהחינוך האידיאולוגי כלל פעילות צופית־צבאית, ובמסגרתה גם שימוש בכלי נגינה פשוטים – בדגש על נגינה קבוצתית תוך כדי תנועה (מצעדים, טקסים, התכנסויות).
אורך: 38 ס"מ. בחלקו העליון מוטבע צלב קרס עגול. מצב טוב.
