Le Massacre d'Oradour-sur-Glane par les hordes hitlériennes – "טבח אורדור-סור-גלאן על ידי כנופיות היטלר" בעריכת Rene Louis הוצאת Front national ; Impr. de Brégéras. לימוז' 1945 – מהדורה ראשונה. נדיר.
פרסום נדיר שהוציאה תנועת התנגדות צרפתית קומוניסטית Front national זמן קצר לאחר טבח אורדור-סור-גלאן במטרה לתעד את פשעי הנאצים שבוצעו בכפר בו נטבחו מאות תושבים תמימים מהעיירה השקטה. החוברת פותחת בקטעים מנאומים שנשאו בעת הלוויות ההמוניות שנערכו לנרצחים בפרט בידי המושל האזורי פרוינד ואלאדה, וראשי הכנסייה במקום. בהמשך מתואר מעשה הטבח עצמו לפרטי פרטים. מובאת עדות מפורטת של אחד מאזרחי הכפר – כיצד הצליח להימלט מצפרני הנאצים כשהוא עד לרציחתם של תינוקות ומתעד את הטבח שבצעו הנאצים בכנסייה, כשהוא מסכם: "בתוך שעות ספורות, עיירה גדולה נמחקה מהמפה, נהרסה כליל יחד עם חלק מאוכלוסייתה הכפרית. מספר ההרוגים מוערך בכ-800. משפחות שלמות נספו; כל האזור באבל. לנוכח הפשע הבלתי נתפס הזה, עולה באופן טבעי במוחו של כל אחד שאלה: מה היו הסיבות לכך? מה ניתן היה להטיל על תושבי אורדור? אך איש לא ענה על שאלות אלה. לא היה מחסן נשק או כוח התנגדות בעיר; לא נורתה ירייה אחת לעבר גרמני…". החוברת מלווה לכל אורכה בתצלומים של הכפר ותושביו מהימים בהם חיו בשקט ובשלווה לפני כניסת הנאצים, וכן בתצלומים מזעזעים של הנרצחים וההרס הרב שהותירו הנאצים במקום.
אורדור-סור-גלאן הוא כפר קטן סמוך לעיר לימוז' בצרפת, שבו התרחש אחד ממעשי הטבח החמורים ביותר שביצעו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. ב־10 ביוני 1944 נכנסו לכפר חיילי הרגימנט הרביעי של ואפן אס אס "דר פיהרר", והוציאו לפועל טבח קר ומחושב למרות שתושבי הכפר לא היו מעורבים בהתנגדות כלשהי. הסיבה לטבח הייתה ככל הנראה פעולת התנגדות שבמהלכה נהרג חייל גרמני ונשדדו ארגזי זהב מידי קצינים גרמנים. בפיקודו של שטורמבאנפיהרר אדולף דיקמן, ריכזו החיילים את תושבי הכפר בכיכר המרכזית לכאורה לצורך בדיקה שגרתית – וביניהם גם שישה עוברי אורח. הנשים והילדים ננעלו בכנסייה, בעוד הגברים נלקחו למחסנים שבהם הוכנו מטחי ירי. החיילים ירו תחילה לעבר רגלי הגברים כדי לגרום למותם האיטי, ולאחר מכן שרפו אותם בעודם חיים. 190 גברים נרצחו, ורק חמישה הצליחו להימלט. בהמשך, הציתו הנאצים את הכנסייה שבה נכלאו הנשים והילדים, וירו בכל מי שניסה להימלט. 247 נשים ו־205 ילדים נרצחו; רק אישה אחת שרדה. כ־20 מתושבי הכפר הצליחו לברוח טרם התחיל הטבח. הכפר כולו – 328 בתים – הוחרב באותו לילה. הקבורה ההמונית של הקורבנות התאפשרה רק כעבור כמה ימים.
לאחר המלחמה הועמדו לדין 65 מתוך כ־200 החיילים שהשתתפו בטבח, אך רובם חמקו מעונש בטענה כי גויסו בכפייה. מנהיגה של צרפת החופשית שארל דה גול החליט שהכפר לא ייבנה מחדש – והוא נשמר כאתר זיכרון לאכזריות הנאצים. במקום ניתן לראות את שרידי המבנים, רכבים וחפצים אישיים של הקורבנות (שעונים, משקפיים, מטבעות). שלט בכניסה נושא את המילה "זכור", ולצדו הוקם מרכז הנצחה סמוך.
על גבי הכריכה מופיע המשפט: "Hitler a passé là – Tout est ruine et deuil…" – היטלר עבר כאן – הכול חורבן ואבל…״, וצבעי דגל צרפת.
נדיר. שלוש רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי WorldCat בספריות בצרפת.
16 עמ'. מצב טוב מאד.
