"כאשר ב-9 בנובמבר 1938 נבזזו היהודים בצורה הפחדנית והאכזרית ביותר, ובתי הכנסת שלהם נהרסו ברחבי גרמניה, מחיתי שוב. כאות מחאה הגשתי את התפטרותי מתפקיד מועצת המדינה…". THYSSEN- HITLER Documentos ineditos relativos a este proceso – טיסן – היטלר – "מסמכים שלא פורסמו הקשורים לתהליך" בואנוס איירס, 1940 – מהדורה ראשונה. ספרדית. פרסום ראשון של מכתביו של התעשיין הגרמני חבר הרייכסטאג הגרמני פריץ טיסן להיטלר ולראשי המשטר הנאצי בהם הוא מגנה את דרך הדיקטטורה בה בחרה גרמניה בהנהגת היטלר – מכתבים אשר בעקבותם נתפס על ידי הגסטפו בצרפת, ונשלח למחנות ריכוז.
פרידריך "פריץ" טיסֵן [1873-1951] תעשיין ובנקאי גרמני, אחד האנשים העשירים בגרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר. טיסן סייע לעליית הנאצים לשלטון בכך שהמריץ תעשיינים לתרום לנאצים סכום שהצטבר ל-3 מיליון רייכסמרק למימון מערכת הבחירות המכרעת של מרץ 1933. לאחר עליית הנאצים לשלטון קיבל טיסן מושב ברייכסטאג ומושב במועצת המדינה של פרוסיה. לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה נסוג מהתמיכה בהיטלר בעקבות חשיפתו לזוועות שביצעו הנאצים ביהודים – בפרט בליל הבדולח. ב-2 בספטמבר 1939, מיד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, שיגר מברק להרמן גרינג, בו הביע התנגדות למלחמה (מכתב זה מופיע בחוברת שלפנינו). מיד לאחר מכן יצא לוילה שהייתה בבעלותו לחופי אגם לוגאנו בשווייץ. הוא הודח מתפקידיו וחברותיו הולאמו. בדצמבר 1939 פנה במכתב ישירות להיטלר ובו הזהיר שמדיניותו תוליך את גרמניה והגרמנים לאבדון ודרש הנהגת דמוקרטיה בגרמניה וחופש ביטוי לפרט (גם מכתב זה מופיע כאן).
בשל שינוי דעותיו וההתנגדות למפלגה הנאצית נרדף טיסן על ידי הנאצים. ב-1940 נסע עם משפחתו לדרום צרפת, במטרה להמשיך לארגנטינה. בסוף 1940 בלחץ הגסטאפו, נאסר בידי הצרפתים ונמסר לידי הנאצים. טיסן נאסר, תחילה בבית חולים לחולי נפש ליד ברלין, לאחר מכן מ-1943 הועבר למחנה הריכוז זקסנהאוזן וממרץ 1945 שהה בדכאו. הוא זכה ליחס סביר יחסית וכמו אסירים נכבדים אחרים הועבר בסוף אפריל 1945 לטירול, שם שוחרר במאי 1945. בתום המלחמה נחקר טיסן על ידי כוחות הברית, ושילם פיצויים בסך 500,000 מארק גרמני למשפחות עובדיו היהודים שפיטר בשנות ה־30. ב-1950 יצאו טיסן ואשתו לבואנוס איירס, ארגנטינה, שם מת כעבור כשנה.
בחוברת שלפנינו פרסום ראשון של המכתבים שכתב טיסן להיטלר ולראשי המשטר הנאצי בהם הוא מביע את התנגדותו למדיניות הנאצית, ומגיש את פיטוריו מחברות במפלגה. במבוא לחוברת נכתב: ""מתוך ידיעת יחסנו כלפי היטלר וגרמניה הנאצית, אנו מאמינים שיש עניין להציע לציבור האמריקני את האפשרות לעקוב, באמצעות מסמכים שהגיעו לידינו ואשר אנו מבטיחים את האותנטיות שלהם, את תהליך פרשת טיסן – היטלר. העיתונות עדיין לא חשפה את התעלומה", ודברים שכתב טיסן עצמו על פרסום המכתבים: "אם אפרסם היום את המסמכים הפוליטיים שהובילו אותי מתפקידי ברייכסטאג, להתנגדות חריפה להיטלר, אני עושה זאת… כדי למנוע, ככל שזה תלוי בי, אפילו ברגע האחרון, מאין ספור חיי אדם פורחים להקריב שוב ללא צורך, לאחר שהמלחמה האחרונה כבר גרמה לכל כך הרבה אבל וכל כך הרבה דמעות באירופה. פריץ טיסן. אפריל 1940".
במכתבים ששלח טיסן להיטלר ולראשי המשטר הנאצי בשנת 1939 המופיעים כאן הוא מביע ללא פחד בצורה המפורשת ביותר את התנגדותו להיטלר, למפלגה הנאצית, ולמה שהיא מחוללת: "המצפון שלי נקי. אני מרגיש משוחרר מכל אשמה. הטעות היחידה שלי הייתה שהאמנתי בך, הפיהרר אדולף היטלר, ובתנועה בראשותך, שבה האמנתי בלב נלהב של גרמני נלהב. מאז 1923 התחייבתי לקורבנות הגדולים ביותר למען התנועה הנציונל-סוציאליסטית, עשיתי נפשות ונלחמתי עבורכם, בלי לרצות או לבקש שום דבר לעצמי, בתקווה לעזור לעמנו הגרמני האומלל… כאשר ב-9 בנובמבר 1938 נבזזו היהודים בצורה הפחדנית והאכזרית ביותר, ובתי הכנסת שלהם נהרסו ברחבי גרמניה, מחיתי שוב. כאות מחאה הגשתי את התפטרותי מתפקיד מועצת המדינה…".
במכתב אחר אף הוא משנת 1939 הוא כותב: "כאשר התרחש האסון הגדול ביותר וגרמניה נגררה למלחמה, מבלי שהתייעצו עם הפרלמנט או מועצת המדינה, הצהרתי בצורה ברורה מאוד שאני דוחה את המדיניות הזו בהחלטה הגדולה ביותר… חובתי לתת את דעתי ולעמוד בה. זה פשע נגד העם הגרמני אם אמשיך… צירי הרייכסטאג שלך, שמאחוריהם אתה מבקש לכסות את עצמך מבחוץ, אינם רשאים להביע את דעתם באופן חופשי. אני לא נכנע לאלימות הזו. אני מסרב לכסות את מעשיך בשמי, גם לאחר שהצהרת ב-1 בספטמבר 1939 בישיבת הרייכסטאג: "כל מי שאינו איתי הוא בוגד וככזה יתייחסו אליו"… המדיניות החדשה שלך, מר היטלר, מובילה את גרמניה לתהום, ואת העם הגרמני לאסון. תפסיק, כל עוד זה אפשרי".
כאמור בעקבות מכתבים אלה ודומיהם המופיעים בחוברת, לא רק שלא נתקבל בהבנה בקרב ההנהגה הנאצית, אלא עוד נרדף ונשלח למחנות ריכוז עד תום המלחמה. לא ידוע לנו כיצד הגיעו המכתבים הללו למערכת בארגנטינה בשלב כה מוקדם עוד טרם נתפס על ידי הנאצים, מכל מקום זהו פרסום נדיר וראשון של המכתבים האמיצים של הנאצי שהבין בשלב מוקדם לאן היטלר מוביל את גרמניה, הביע זאת בצורה מפורשת, עזב את המפלגה, ושילם על כך בגורלו האישי.
שני עותקים בלבד רשומים בקטלוג הספריות העולמי world cat – שניהם בספריות בגרמניה.
31 עמ'. מצב טוב מאד.
