טלאי-צהוב מבד – אות הקלון של יהודי בלגיה המסומן באות J. בלגיה, ראשית שנות ה־40.
באוקטובר 1940, כחמישה חודשים לאחר הפלישה הגרמנית לבלגיה וכיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, העביר הממשל הצבאי הגרמני שורה של חוקים אנטי-יהודיים. ועדת המזכ"לים הבלגית סירבה בתחילה לשתף פעולה בביצוע פעולות אנטי-יהודיות, אך בהמשך בצעה את הנחיות הגרמנים. הממשל הגרמני החל לתפוס עסקים בבעלות יהודית וסילק יהודים מתפקידים בשירות המדינה. החל מיום 27 במאי 1942 הוכרחו היהודים לענוד את הטלאי הצהוב כדי לסמן אותם בציבור. בגרסה הבלגית הייתה אות שחורה "J" (קיצור של "Juif" בצרפתית ו-" Jood" בהולנדית) במרכז מגן דוד צהוב. על היהודים הוטל להציגו באופן בולט על הלבוש החיצוני ביציאת היהודי מביתו והוטלו עונשים קשים על אי-ציות. הגזירה עוררה זעם ציבורי בבלגיה, וחלק מהממונים ברשויות האזרחיות בבלגיה – בבריסל ובלייז' תוך סיכון אישי – סירבו להפיץ את הטלאי וכך אפשרו ליהודים רבים להרוויח זמן על מנת למצוא מסתור. ידוע כי עוד בשנת 1940 הרשויות הגרמניות באנטוורפן ניסו לאכוף את ענידת הטלאי, אך המדיניות לא יושמה בשל העובדה כי אזרחים לא-יהודים מחו על כך וחלקם אף ענדו סרטי זרוע כאות מחאה.
גודל: 10×8 ס"מ. מצב טוב.
