Tragédie de la déportation 1940‑1945 – טרגדיית הגירוש, אוסף עדויות מוקדם של ניצולים ממחנות הריכוז הגרמניים לאחר מלחמת העולם השנייה. בעריכת Olga Wormser ו-Henri Michel, הוצאת Hachette, פריז 1954 – מהדורה ראשונה. צרפתית. מלווה בתצלומים קשים לצפייה של ניצולים במצב גופני קשה, גופות הנספים ועוד. נדיר ביותר.
"מאז 1945, דיווחי הניצולים, בדיקת חלק מארכיוני המחנה, משפטי נירנברג ודיווחי מפקדי המחנות העיקריים שטרוטהוף ושירמק חשפו את דרכי הפעולה השונות של המערכת: ניצול עבדים כדי לשמור על מכונת המלחמה ההיטלרית פועלת, טכניקות של מדע מוכח, העמדת האינסטינקטים הברבריים ביותר לשירותם, השמדת הבלתי שמישים, שחזור "פסולת", גופות ואפר… אסור למחוק את מחנות הריכוז מהתודעה האנושית… רשת הזיכרון אספה בכרך אחד את העמודים המשמעותיים ביותר של הדיווחים שנתנו המגורשים עם שובם… בספר זה, הקורא יעקוב, צעד אחר צעד, אחר הדרך הקשה בה עלו המגורשים. הם ילוו גברים, נשים וילדים, נוצרים ויהודים, מכונאים ורופאים, גאליסטים וקומוניסטים, מקרון הרכבת הנעול ועד לבית החולים או לקרמטוריום, כשהם שואפים לשמור על כבודם האנושי בתוך עבודת כפייה, קשיים יומיומיים, סבל בל יתואר, רעב, פחד, מחלה והשפלה. הקורא יהיה עד לדה-הומניזציה ההדרגתית שלהם ולתהליך הסלקציה חסר הרחמים שיום אחר יום, שעה אחר שעה, כיצד הפך כל בן אנוש למספר, לדבר, לגרגר אבק. אנו נותנים קול לאלו שחוו גיהנום.." (מהמבוא).
במשך השנים שלאחר המלחמה ״הוועדה להיסטוריה של הגירוש״ אספה עדויות וממצאים ממקור ראשון אודות פשעי הנאצים במחנות המוות. זהו פרסום מקיף הכולל עשרות עדויות מזעזעות של אסירי המחנות לשעבר המתעדות את שנותיהם במחנות הריכוז הנאצים. הספר כולל עדויות רבות בגוף ראשון מפיהם של אסירי המחנות דכאו, בונכוואלד, אושוויץ, ראוונסבירק, מאוטהאוזן, ברגן בלזן, אורינינבורג, ואחרים, בהן הם מפרטים את ההתעללויות הקשות שעברו אסירים במחנות, הסלקציה, שיטות הרצח השונות, מכונת ההשמדה בתאי הגזים, כיצד פעלו השילוחים ממרכזי האוכלוסייה היהודים ברחבי אירופה, ושיטת התפעול של המחנות. העדויות כוללות בין היתר פירוט נרחב של מקומות, אנשים, תאריכים ופרטים מזהים ממקור ראשון על מעשי טבח המוניים שביצעו הנאצים בארצות הכבושות, כמו גם על התעללות בילדים ונשים והוצאתם להורג באכזריות בשנות המלחמה. עדויות רבות קשות לקריאה מתעדות את הניסויים הרפואיים המחרידים שביצעו הרופאים הנאצים בגופם של האסירים במחנות המוות.
מהעדויות עולה כיצד באופן שיטתי במחנות ההשמדה הוקמו מתקנים שנועדו להריגה המונית, בעיקר באמצעות תאי גזים ומשרפות. אסירים רבים נרצחו מיד עם הגעתם, ואחרים הוחזקו בתנאים קשים של רעב, מחלות, עבודת כפייה ואלימות שיטתית מצד השומרים. רבים מתו כתוצאה מהתעללות, ניסויים רפואיים או תנאי מחיה בלתי-אנושיים. עדות מצטרפת לעדות המוכיחות כיצד מערכת המחנות הייתה חלק מרכזי במדיניות ההשמדה של המשטר הנאצי, והובילה למותם של מיליוני יהודים וקבוצות נוספות שנרדפו על ידי השלטון הנאצי.
העורכים היו מהראשונים שעסקו במחקר המוקדם והמדוקדק בצרפת אודות גירושים למחנות והזוועות שנעשו בהם. אנרי מישל היה אחד החוקרים הראשונים של תנועת ההתנגדות הצרפתית, ואולגה וורמסר עסקה שנים רבות במחקר על מערכת מחנות הריכוז והגירוש. הספר נחשב לאחת האסופות הראשונות של עדויות ניצולים שהתפרסמו בצרפת לאחר המלחמה, והוא אחד המקורות המהימנים עליהם התבסס המחקר ההיסטורי המקיף יותר של השואה ומערכת המחנות שנעשה בשנים מאוחרות יותר.
נדיר ביותר. בקטלוג הספריות העולמי WorldCat מופיעה רשומה אחת בלבד של מהדורה זו בספרייה בשוויץ.
511 [1] עמ׳. כתמים קלים בכריכה. מצב טוב.
