קרן התורה BLATTER DES KEREN HATHORA – חוברת נדירה שהוציא ארגון "קרן התורה" עם ייסודו בשנת תרפ"ג הקורא לתמיכה בישיבות ומוסדות התורניים אשר ניזוקו או נסגרו במלחמת העולם הראשונה – מאמר היסטורי מאת רבי מאיר שפירא מלובלין בו הוא משרטט לראשונה לפרטי פרטים את חזונו באשר לתכנית הקמת ישיבת חכמי לובלין (יח"ל). וינה, ניסן תרפ"ד [1924]. גרמנית.
החוברת פותחת במעשה אודות החפץ חיים שבשובו מהנסיעה לוינה ביקר בעיירה קטנה בליטא לשהייה קצרה. כאשר המון רב נאסף בתחנת הרכבת ביקשו ממנו שישא דברים על חשיבות "קרן התורה". החפץ חיים השיב: "מה הצורך בנאום ארוך, זו המשמעות והמטרה של חיינו". החוברת סוקרת את פעילותה של הקרן שהוקמה זמן קצר קודם במטרה לבנות ולחזק את מוסדות לימוד התורה היהודיים ברחבי העולם. מופיעים מאמרים מכמה רבנים אודות חשיבותם של מוסדות התורה וחשיבות אחזקתם בכל רחבי העולם.
במרכז החוברת מופיע מאמר מאת רבי מאיר שפירא מלובלין (אז ממקום מושבו בפיוטרקוב) תחת הכותרת "ישיבה עולמית בלובלין" נושא הוא את חזונו באשר לישיבת חכמי לובלין שהוקמה בפועל שש שנים לאחר מכן. תוך שהוא מסביר מדוע למעשה בחר בעיר לובלין לייסד בה ישיבה, וכיצד תכנן וחשב על כל פרט הן בבחירת המקום הראוי לישיבה העתידה לקום, והן באשר לסדרי הישיבה הפנימיים הגשמיים והרוחניים: "כשהחליטה מטה האגודה הפולנית להקים ישיבה גדולה בפולין, המקום הראשון שהצעתי היה העיר לובלין. שני דברים הניעו אותי לעשות זאת: מיקומה של העיר והזיכרונות ההיסטוריים הקשורים אליה, ידוע שעיר קוסמופוליטית גדולה אינה מקום מתאים לבית הוראה שקט. הרעש וההמולה של העיר הקוסמופוליטית, שכובשת פחות או יותר את כולם, פוגעת בריכוז האינטלקטואלי שכל לימוד רציני מצריך, לכן אנו רואים גם שהאוניברסיטאות הגרמניות המפורסמות ביותר נמצאות בעיירות קטנות כמו היידלברג, מרבורג וכו' מצאו את מקומן". ומוסיף כי מאידך בערים קטנות אין את התנאים הסניטארים המתאימים לאורח חיים בריא. "בלובלין מצאתי עיר יהודית גדולה בעלת אופי של העיר הקטנה היהודית העתיקה. המצב הפוליטי והמנהלי של העיר, כמו גם העושר של מוסדות היגיינה מודרניים, הופכים את לובלין לעיר גדולה, בעוד שהחיים השקטים ברחובות השקטים שמרו על אופי של עיר קטנה יהודית עתיקה ושלווה. בכל הנוגע למסורת ההיסטורית, ידוע שללובלין היה תפקיד מוביל בתולדות הרוח היהודית. כל אבן בלובלין היא תזכורת לעבר הגדול של קהילה זו, בעוד שבמרכזים יהודיים אחרים ניתן למצוא את עקבות העבר הזה רק בארכיון. בתי המהר"ם והמהרש"ל הם אנדרטאות לעברה הגדול של העיר. מכל השיקולים הללו הגעתי לתוכנית ליישם את ההחלטות בדבר הקמת מרכזי ישיבות גדולות תחילה בלובלין."
בהמשך מסביר רבי מאיר שפירא כיצד הוא רואה בעיני רוחו את המבנה הפנימי של הישיבה שהוא עתיד להקים: "כיצד יש להקים את הישיבה המתוכננת? על פי התוכנית שכבר גובשה, הישיבה תחולק לארבע קבוצות גדולות של 120 תלמידים כל אחת. התלמידים יחולקו לפי יכולותיהם, וכל קבוצה תקבל שיעורים לפי תכנית ספציפית. ארבע הקבוצות ישאו את שמות הרקטורים המפורסמים של ישיבת לובלין הוותיקה: רבי שולם, מהרש"ל, מהר"ם, ומהרש"א הראשון. הבניינים יעמדו בדרישות ההיגייניות והטכניות המודרניות ביותר. יש להוסיף גם פנימייה. כל מחלקה תשוכן במבנה מיוחד ותהיה לה בית המדרש שלה. התלמידים יתפללו בציבור לאורך כל השבוע. לכל קבוצה יהיה ראש הישיבה משלה. בחזית ארבעת הבניינים ישכון בית כנסת גדול בו יתפללו כל התלמידים בשבתות ובחגים. בראש כל המחלקות ימונה מנהל שעיקר תפקידיו יכללו בחינה שוטפת של התלמידים. יש לקרוא לישיבה "ישיבת חכמי לובלין".
כמו"כ משרטט רבי מאיר שפירא בפירוט רב את תכנית הלימודים בישיבה: "על פי התוכנית שכבר נקבעה, יש לקבל בנים בני 14, כלומר בוגרי בית ספר יסודי. ההתלמדות תימשך שבע שנים. תכנית הלימודים מכסה את כל ש"ס, תוספות ושולחן ערוך. זה נראה נרחב מאוד, אבל עם כמה רצון טוב וכישורים ממוצעים, ניתן להשלים את תוכנית הלימודים. הפיקוח העליון על הישיבה יינתן לוועד נאמנים מקרן התורה בוורשה, שיקבע את תכנית הלימודים והניהול הכספי. חבר הנאמנים מונה 50 איש, ביניהם הרבנים החשובים ביותר וכן אנשי כספים ואישי ציבור אורתודוכסים. גם חבר נאמנים מקומי יהיה זמין."
רבי מאיר שפירא מוסיף כי עבודות ההכנה לבניית הישיבה בעיצומן, וכי כבר יצר קשר בלובלין עם כמה חברים מכובדים באורתודוכסיה של לובלין שכבר הסכימו עם תכניתו, מפרט את ההוצאות הדרושות לבנין, ואת תכנית גיוס הכספים. ומסכם: "באביב תונח אבן היסוד למרכז עתידי זה של לימוד תורה, שיביא כבוד לא רק ללובלין, אלא ליהדות כולה".
בהמשך פרטים אודות התקנון הארגוני של "קרן התורה", והתכנון הארגוני של הקרן בארצות אירופה השונות, וכן קריאת מועצת הרבנות "לאחינו היהודים בכל התפוצות" על נחיצות השעה לחיזוק מוסדות התורה: "אנו מרימים את קולנו כקריאת שופר בכל חלקי הגלובוס, אחים יהודים! התאספו סביב דגל הנצח… לחיזוק התורה והדת…", ופירוט על מצבן הנורא מבחינה חומרית של הישיבות הליטאיות.
ישיבת חכמי לובלין הוקמה מלכתחילה במטרה להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה של הישיבה היה בדיוק כפי שמשרטט כאן רבי מאיר שפירא בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. שש שנים עברו מאז התכנון המפורט שלפנינו ועד שעלה בידו של רבי מאיר שפירא להקים בפועל את הישיבה בדיוק כפי שראה בחזונו.
קרן התורה היה ארגון שהוקם על ידי אגודת ישראל, לתמיכה בישיבות ומוסדות תורניים בארץ ישראל ובאירופה. הארגון הוקם בכנסייה הגדולה הראשונה שנה קודם בשנת תרפ"ג (1923), לאחר שהועלתה סוגיית שיקום החורבן שהותירה מלחמת העולם הראשונה. עקב המלחמה, קהילות רבות נחרבו במהלך הימלטותן, ומוסדות התורה שלהן נסגרו, ולאחר המלחמה לא הוקמו מוסדות חדשים. גם הישיבות שפעלו, היו בקשיים כלכליים. משתתפי הכנסייה החליטו לפתוח קרן לתמיכה בישיבות הקיימות, ולפתיחת ישיבות ומוסדות חדשים. 16 רבנים גדולי ישראל מכל הקצוות חתמו על "קול קורא" לתמיכה בקרן, בראשם החפץ חיים, ובכך למעשה הניחו את היסוד לכל עולם התורה בשנים שלאחר המלחמה.
46 [1] עמ'. כתמים בכריכה. מצב טוב.
