המגזין Der Aufbau ״המבנה״ (ארגון מחדש של החברה) מיום ה־2 במרץ 1936. ביטאון מקצועי־תעמולתי של Deutsche Arbeitsfront “חזית העבודה הגרמנית” – ״הארגון הרשמי היחיד״ מציג במרכזו תרשים אנטישמי ענק המיועד להפצה המונית – השושלת היהודית – כיצד מיהודי אחד בפרנקפורט מסתעפת שליטה יהודית עולמית, ועוד: על חשיבות העיסוק בגנאולוגיה וברישום שושלת הגזע לכל גרמני באשר הוא.
במאמר המערכת נכתב כי בגיליון זה מוצג עמוד בגודל גיליון המתאר כיצד משפחה יהודית אחת השיגה שליטה עולמית, ומצויין כי מחירי הכרזה להזמנה בכמויות גדולות זמינים לפי בקשה: ״כיצד משפחה יהודית אחת השיגה שליטה עולמית מוצג בדפי העמודים שלנו היום. כדי להנגיש את היצירה לקהל הרחב ביותר, אנו מפיקים אותה כהדפס אמנותי וממליצים לכל משרדי המפלגה, חברי המפלגה וכו', להזמין אותה לתצוגה במשרדיהם״ , ומפורטות עלויות שונות לפי גדלים שונים. ״מחירים להזמנות בכמויות גדולות זמינים לפי בקשה״.
ואכן בעמודי האמצע תחת הכותרת: ״שליטה יהודית בעולם״, מספר הגיליון על יהודי שמת אי שם בשנת 1812 אשר צאצאיו עתידים לשלוט בכל העולם: ״לא רק שכמעט כל הבנקאים ובתי הבנקאות הגדולים בעולם הם צאצאים ממנו, האופה הצנוע בעל האמצעים הצנועים יחסית, אלא שדמו זורם גם בעורקיהם של משפחת אופנהיימר, משפחת ורבורג, משפחת פרידלנדר, משפחת רוטשילד וכו'. יתר על כן, צאצאיו מלמדים בבתי הספר והאוניברסיטאות הגבוהות ביותר באירופה, הפכו לדמויות מובילות באמנות ובמדע, מחזיקים בתפקידים בולטים בדירקטוריונים וכבעלי מניות בתעשייה, ויתרה מכך, הפכו לאבותיהן של משפחות רבות מבני האצולה הגבוהה בגרמניה, אנגליה, צרפת ואיטליה״. עוד נכתב כי צאצאיו של היהודי מפרנקפורט הזה לא בחרו אך ורק בגרמניה כשדה פעילותם, אלא תאוותם לכוח משתרעת על פני כל העולם.
בעמוד הבא כאמור, על פני שני עמודים מוצגת השושלת של אותו יהודי מפרנקפורט גולדשמידט – אופה העוגות היהודי שנפטר ב 1812 – דמות יהודית טיפוסית עם פנים סטראוטיפיות מופיעה בחלקו העליון של התרשים. אילן היוחסין המסתעף ממנו מופיע על רקע תרשים גלובלי והוא כולל משפחות יהודיות רבות בעלות שליטה – משפחת הבנקאות באדן, הבנקאים הפריזאים והלונדונים גרשון וברנשטיין, הבנקאים למשפחת אופנהיימר, קונסולים כלליים במדינות שונות, יורשי עצר ועוד. הכל מפורט לפרטי פרטים. מימין מופיע תצלום של חנות יהודית והכיתוב: ״זאת היתה ההתחלה״. משמאל תצלום של שכונת היהודים בפרנקפורט.
במאמר אחר שכותרתו: ״לשכות בונים. חופשיים לאומיות או יהודיות?״ נטען כי האופי הבינלאומי של ״הבונים החופשיים״ הינו זרוע יהודית המשתמשת באירגון זה למטרותיה האימפריאליות, וכראיה מלקט הכותב סמלים יהודים מובהקים המופיעים בלשכות בונים חופשיים שונות: ״בכל מקום שמסתכלים בלשכות ה״לאומיות״ נתקלים באותם חפצי פולחן יהודיים״. את הכתבה מלווים תצלומים מלשכות של הבונים החופשיים בהם ניתן להבחין בסמלים יהודיים כגון מגיני דוד וכדו׳.
מאמר אחר עוסק בחשיבות הגנאלוגיה דוקא בעידן הנאצי: ״עד לעלייתה של האידיאולוגיה הנאצית, מטרות הגנאלוגיה היו לא ברורות ומקוטעות ביותר. אגודות רבות, ערבי היסטוריה משפחתית וחוקרים בודדים אימצו את הגנאלוגיה ועסקו בה בדרגות שונות של קפדנות מדעית. עם זאת, היא הייתה ונשארה פעילות שנעשתה על ידי יחידים עבור יחידים, והמוקד שלה תמיד הופנה רק לעבר, לעולם לא לעבר העתיד. הדבר השתנה רק עם עלייתו של אדולף היטלר לשלטון. הוא תמיד הכיר בכך שגנאלוגיה קשורה לא רק להיסטוריה, אלא במידה רבה יותר למדע הגזע, וחזר והביע את אמונתו שהעתיד תלוי במדע הגזע ובשמירה על טוהר הדם…״. הכותב פונה לציבור הקוראים בבקשה לשמר את כל הרשומות הגנאולוגיות המצויות ברישומי כנסייה ישנים בארכיונים ובספריות, ומעל הכל לשתף פעולה עם ״איגוד האגודות הגנאלוגיות הגרמניות״ בראשות ד״ר קורט מאייר, ומסכם: ״רישום המשפחה ילווה כל אזרח גרמני לאורך חייו, ועם איסוף מלא של רישומים אלה יושלם המלאי הגנאולוגי של העם הגרמני אחת ולתמיד…״.
כעת אחרי שהפיץ הגיליון את האנטישמיות הארסית, ואת תורת הגזע המזעזעת הוא עובר לדון בנושאים שלשמם נוצר – מופיעים מאמרים העוסקים בחשיבות עולם התעסוקה לצעיר הגרמני, התפתחות התעשייה בגרמניה, לאן רוצה הנאציזם להוביל את הכלכלה הגרמנית, נתונים על התוצרת העצמית של החקלאות הגרמנית, דיווחים אודות הנעשה ביריד המסחר בלייפציג, ביקור בבית הספר המקצועי הגדול בבולגריה ועוד. בפתח החוברת ציטוט מדבריו של אדולף היטלר: ״הרייך הגרמני, כמדינה, צריך לכלול את כל הגרמנים, עם המשימה להפיק מעם זה את המאפיינים הגזעיים החשובים ביותר. לא רק לאסוף ולשמר את היסודות הקדמונים, אלא להעלות אותם באיטיות ובבטחה לעמדה דומיננטית״.
דר אױפֿבאַו (Der Aufbau) היה מגזין תעמולה מקצועי של גרמניה הנאצית, שהופק בידי חזית העבודה הגרמנית (DAF) ושימש כלי להטמעת תפיסת “כלכלת העם” ולגיוס כוח עבודה צעיר וממושמע. הוא העמיד את עולם העבודה, המלאכה והמקצועות היצרניים כזירה לאומית–פטריוטית והשתמש בתצלומים, דיווחים ותחרויות מקצוע כאמצעי לחינוך אידאולוגי. במסגרת זו קוּדם דגם העובד המתמסר למלאכה ולתועלת המדינה, תוך ביטול איגודי העובדים העצמאיים והחלפתם במבנה ריכוזי הכפוף למפלגה ולמדינה. הכותרת שהתנוססה בעמודי השער של כל הגיליונות הכריזה במפורש “הארגון הרשמי היחיד” של ה־Hauptamt für Volkswirtschaft – גוף שהתעסק בהכוונת “כלכלת העם” לפי תפיסת המשטר הנאצי.
בשער גיליון זה מופיע תצלום של נער עובד (צורף נעליים) והכותרת “Auch er kämpft um den Sieg im Reichsberufswettkampf” – ״גם הוא נלחם על ניצחון בתחרות המקצועית הארצית״, במטרה להאדיר עבודה ידנית, משמעת, מאבק־תחרות למען ה”רייך”, והאדרת מקצועות יצרניים.
תחרות ה־Reichsberufswettkampf הייתה תחרות מקצועית־לאומית שנועדה לחנך את הנוער ולקדם אידיאל של “עובד־לוחם” המשלב פטריוטיזם, ביצוע, ותועלתיות. מבחינת תעמולה, החוברת שירתה את תהליך הפיכת הנוער למאגר כוח עבודה נאמן למדינה, במקום עולם איגודי העובדים העצמאי, כאשר כל העת ״היהודים״ מסומנים כאויב מס׳ 1 עם הקשר או בלי הקשר.
23 עמ׳. גיליון שלם. מצב טוב.
