"לוחמי חרות ישראל תובעים: לגרש את הסוכנים הזרים מארצנו! – כרוז תקיף במיוחד של ארגון הלח"י בו הוא דורש לגרש את ה"משקיפים – מרגלים" הבריטים מארץ ישראל, ותוקף באופן אישי את הרוזן ברנדוט שהינו "סוכן בריטי מובהק, שתפקידו להמשיך במשחק הדמים הניטרלי של בווין". יוני, 1948.
בכרוז נכתב כי ההפוגה מטרתה לבטל את השגי הנשק העברי, וכי משטר ההפוגה תכליתו להגביל את רבונותה של מדינת ישראל ולכונן בארץ ממשל אנגלו-אמריקאי עליון. עוד תוקף הכרוז את ברנדוט: "חוצפת ברנדוט גוברת והולכת: "מדינתנו הוצפה משקיפים מרגלים העורכים תרשימים של עמדותנו ומוסרים אותם לאויב", וכן: "בפקודת אדוניו הבריטיים תובע הרוזן ברנדוט את הפסקת העליה, מכתיב תנאים לסוג העולים וכמותם ומארגן הסגר עולמי על מדינת ישראל", וקורא "לגרש את הסוכנים הזרים מארצנו".
המונח "הפוגה" המופיע כאן מתייחס להפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, שנכנסה לתוקף ב־11 ביוני 1948 ונמשכה ארבעה שבועות, עד 8 ביולי 1948, זמן קצר לאחר הקמתה של מדינת ישראל. ההפוגה הראשונה הושגה בלחץ מועצת הביטחון של האו"ם והמתווך מטעם האו"ם – הרוזן פולקה ברנדוט, אשר תיווך בין מדינת ישראל הצעירה לבין מדינות ערב. מטרת ההפוגה הייתה לאפשר הפסקת אש לצרכים הומניטריים, התארגנות אזרחית וצבאית, וגם פתיחת משא ומתן מדיני עתידי. הלח"י טען כי ההפוגה הינה "תכסיס אנגלוסכסי חדש" – כלומר, תרגיל פוליטי של הבריטים ובעלות בריתם, שנועד לחזק את הערבים, להחליש את היהודים, ולמנוע את המשך הלחימה שתכליתה – גירוש הבריטים וביצורה של מדינת ישראל הצעירה. חודשים מספר לאחר מכן ברנדוט נרצח ב־17 בספטמבר 1948 בירושלים ע"י חוליה של לח"י. ברנדוט נחשב בעיני אנשי לח"י כאויב המסכן את עתידה של מדינת ישראל הצעירה, בעיקר בשל הצעותיו המדיניות, שכללו בין השאר העברת ירושלים לפיקוח בינלאומי והשבת פליטים ערבים. החוליה, בפיקודו של יהושע זטלר, ירתה בו לעיני עדים בשכונת קטמון. הרצח עורר גינוי עולמי חמור, ולח"י הוצא אל מחוץ לחוק. ממשלת ישראל הזמנית הביעה צער על המעשה ונקטה צעדים לפרק את הארגון אשר רבים מחבריו הצטרפו לצה"ל.
גודל: 48×32 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב.
