"צום ובכי ומספד. כנסת רבני ארץ הקדושה, בתוכם חברי מועצת גדולי התורה העולמית של אגודת ישראל הכריזו את יום הרביעי, כ"ג כסלו תש"ג ליום צום בכי ומספד על כל התלאה אשר מצאה את מליוני אחינו יושבי ארצות אירופה…". כרזה נדירה הקוראת ליום צום תפילה והתעוררות בכל תפוצות ישראל בארץ ישראל ובגולה, לבקש רחמים על יהדות אירופה המובלת להשמדה. הועד הפועל של אגודת ישראל העולמית. כ"ב כסלו תש"ג (1 בדצמבר 1942). דפוס שרגא וינפלד ירושלם.
בחודש כסלו תש"ג בו התקיים אירוע התפילה העולמי, (דצמבר 1942) התעצמו באירופה מערכות ההשמדה המבוססות על רכבות וגזים, התגברו מקרי המוות בתאי גזים וניידות אקציות בשטח, והועלו קצב הרצח למקסימום, לצד תהליכי עבודות כפייה מזוויעים ומגיפות שגבו קורבנות נוספים באוכלוסיית המחנות. בסוף שנת 1942 נמשך “מבצע ריינהרד” – שלב מרכזי בשיטת ההשמדה של יהודי גטאות פולין בשולי מחנות ההשמדה בלובלין (בלז’ץ), מיידנק, סוביבור וטרבלינקה. ההשמדה בוצעה בעיקר באמצעות תאי גזים, אקציות, ורכבות שהעבירו קורבנות מהגטאות ישירות למחנות. באותה העת פעלו במלוא הקיבולת כל ארבעת “מחנות ההשמדה הראשיים” של מבצע ריינהרד (בלז’ץ, סוביבור, טרבלינקה ובלז’ץ), כשאלפי יהודים נרצחים מדי יום בשיטתיות. מדי שבוע נשלחו עשרות רכבות עמוסות וצפופות ביהודים מגטאות וריכוזי אוכלוסייה יהודית (כגון לודז’, ורשה, קרקוב) אל תחנות הקצה של המחנות, לסלקציה שקבעה את גורלם לחיים או למוות. מאז סוף 1942 החלו להגיע דיווחים ראשונים למחתרות יהודיות וערוצי הבריחה על היקף ההשמדה, ואלה עודדו פרסום חומרים בארץ ובחו“ל.
48×32 ס"מ. סימן קיפול. קרע חסר במרכז הכרזה (באות מ"ם). מצב טוב.
