"פראספעקט פון דער נייע טאגליכער צייטונג 'דער יוד'" – "פרוספקט לעיתון היומי החדש דער יוד" – כרזה דו צדדית שהוציא העיתון היהודי "דער יוד", המודיעה על הפיכתו של העיתון משבועון ליומון. ורשה, 1919.
כרזה המודיעה כי החל מהששה עשר בדצמבר, כ"ד כסליו העיתון שהיה שבועון יחל להופיע כעיתון יומי, ומפרטת את מגמות העיתון. הוא יהווה מרכז לחיים היהודיים ובו כל ירא שמים יוכל להביע את דברו, ידווח על כינוסים של "שלומי אמוני ישראל", יגן על זכויות האוכלוסייה היהודית, ויביא לתחייה מחודשת של היהדות הפולנית. עוד מצויין בכרזה כי העיתון יאבק באנטישמיות מבחוץ ובמתבללים היהודים המהווים איום רוחני על הקהילה היהודית. עוד יעסוק הגיליון בהצבת חיי הדת היהודיים בארץ ישראל בחלק מסדר היום הציבורי, יפרסם ידיעות כלליות תוך שמירה על גדרי הצניעות, יספק במה למסחר, ועוד. הכרזה מדגישה כי חשיבות הופעת העיתון בוורשה "חשובה במיוחד כיום" משום שבעיר מתגוררים 3 מיליון יהודים, ויש צורך ליצור שופר שיגן על זכויותיהם אל מול השלטונות. "כל יהודי אורתודוכסי חייב לקרוא את עיתון "דער יוד" זהו העיתון היחיד של האורתודוכסיה". כתובת העורכים וההנהלה רחוב קופיעצקא 11 בוורשה, ומעתה ניתן יהיה להשיג אותו בבנין "אגודת שלומי אמוני ישראל" ובחנויות הספרים.
"דער יוד" – העיתון החרדי בוורשה (1918–1929) נוסד בדצמבר 1918 (טבת תרע"ט) בשפת היידיש. המייסד והעורך היה הרב משולם קמינר. העיתון זוהה עם תנועת אגודת ישראל החל את דרכו כשבועון, ולאחר כשנה, ב-1 בדצמבר 1919, הפך ליומון. הוא שימש כביטאון רשמי של אגודת ישראל בפולין, והיה אחד הקולות המרכזיים של הציבור החרדי במדינה זו. במהלך שנות פעילותו, העיתון עסק בנושאים דתיים, פוליטיים וחברתיים, ושיקף את עמדות ההנהגה החרדית באותה תקופה. "דער יוד" פעל במשך כעשור, עד לשנת 1929, אז נסגר בשל קשיים כלכליים. לאחר סגירתו, הוקם העיתון "דאס יודישע טאגבלאט" (היומון היהודי), שהמשיך את דרכו והיה מזוהה גם הוא עם אגודת ישראל.
[1] דף. סימני קיפול. קרעים בשוליים, ובמקומות שונים לאורך סימני הקיפול. מצב בינוני.
