״לאן פני ארץ ישראל מועדות, בוחר! שתי דרכים לפניך…״ – כרזה שיצאה לאחר פטירתו של הראי״ה קוק, הקוראת לבחור בגרי״מ חרל״פ כממשיכו של הראי״ה לרב הראשי לארץ ישראל ״כי אתו השלום, ורוח ישראל על טהרתה״.
לצד תמונותיהם של הראי״ה קוק והגרי״מ חרל״פ, הכרזה מציינת כי הגרי״מ חרל״פ עבד לצדו של הראי״ה קוק במשך 30 שנה, והוא הראוי להיות ממשיכו. מעניין לציין כי הכרזה מציינת את דברים שאמר הרי״ח זוננפלד בשעה שנתמנה הראי״ה קוק, באשר לחששו מי יהיה ממשיכו של הראי״ה קוק: ״כשנתמנה הגרא״י קוק זצ״ל הוכרז צום ע״י הגאון הצדיק הרי״ח זוננפלד, בתפלה לכבוד כסא הרבנות בישראל. הרב זוננפלד אמר שהוא חושש שאחרי הרב קוק ז״ל ישב רב ד״ר על כסאו. ולכך התפלל שהכסא יהי׳ שלם. אם יתקיים חששו של הרב זוננפלד זצ״ל אז אי לנו אלא להכריז כי הוא צדק גם בשיטתו ואסור להיות חבר כנסת בישראל…״.
כידוע לאחר פטירת הראי״ה קוק בשנת תרצ״ה לא מונה מיד רב ראשי חדש לארץ ישראל, ונוצר פער של כמה שנים ללא הנהגה רבנית מרכזית אחת. עם זאת הגרי״מ חרל"פ עמד בראש ישיבת מרכז הרב, והחל למסור בה את השיעור כללי. בי"ז בכסלו תרצ"ז נבחר הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ.
אף שדרכו ההלכתית והציבורית הייתה שונה מאוד מזו של הרב קוק (ואכן מתנגדיו כינוהו "רב דוקטור"). לצדו כיהן כרב הראשי הספרדי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. הרב הרצוג היה יורש מוסדי־רשמי בלבד, ולא ממשיך רעיוני של תורת הרב קוק; ההמשכיות הרוחנית והאידאולוגית של הראי״ה קוק עברה בעיקר דרך תלמידיו ובראשם הרב צבי יהודה קוק והרב יעקב משה חרל״פ, ולא דרך משרת הרבנות הראשית עצמה.
גודל: 46×31 ס״מ. סימני קפול, קמטים וקרעים קלים. מצב טוב.
