"לזכר אחינו אשר מסרו נפשותיהם על קידוש השם במחנות האויב. קהילת ישראל קלוז" – קלוז' – רומניה, 1946. חוברת נדירה לטובת בניית הריסות בית הכנסת ולהקמת מצבת זיכרון לנספים מקהילות קלוז' ברומניה, מלווה בתצלומים של בית הכנסת מהשנים בהם עמד על עמדו, ולאחר הריסתו בידי הנאצים, ובקריאה נרגשת "לאחינו העבריים!" לקחת חלק בשיקום המקום. כתובה בארבע שפות – עברית, רומנית, צרפתית, אנגלית.
בחוברת פונה רבי אלכסנדר שפרן בבקשה לציבור לסייע בשיקום ההריסות ולהנציח את זכרם של הנספים: "תמכו נא בידי עושי המלאכה הקדושה… עשו למען באי באש ובמים על קדוש שמו יתברך". בגוף החוברת פנייה נרגשת לציבור בתום המלחמה: "אחים עבריים! עלינו אשר נשארנו בחיים ושבנו לבתינו אחר השוד והחמס של הרוצחים הגרמנים להכיר בחובה כלפי הלאם לבנות מחדש את מוסדותינו ההרוסים כדי להקים זכרון נצח לקרובינו היקרים אשר אבדנום במחנות… זכר העבר מחייב את כלנו להשתתף בהצבת זכרונם של אחינו אשר נפלו חללים ברדיפות האכזריות ביותר בקורות העם העברי כדי שבבנינים אלה יוכל הדור הבא אחרינו להעלות בזכרונו את שם הקדוש של הרוגינו". בעמודי האמצע מופיעים תצלומים של בית הכנסת בתפארתו בשנים של לפני המלחמה: "כך נראה בית הכנסת בטרם שהשתמשו בו "עם האדונים" בתור מחסן אשר אחרי יצאתם מהמקום קבל צורה דלקמן…", ובעמוד המקביל תצלומים של בית הכנסת לאחר שהושחת בידי הנאצים והתיאור: "סמל התרבות הגרמנית" : "בעזיבתם הם השאירו את סימני הציווליזציה הגרמנית, אותם ניתן לראות למטה…". בסוף החוברת מופיע תרשים של "תכנית בית התרבות היהודי" שעתיד היה להבנות על מקום בית הכנסת לזיכרון הנספים.
בית הכנסת המפואר של קלוז' נבנה על ידי האדריכל איזידור הגנר ונחנך ב-4 בספטמבר 1887. בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר המקום היה בשליטת הונגריה והיהודים נשלחו למחנות, ניזוק בית הכנסת מהפצצות שפגעו באזור. בית הכנסת נקרא תחילה 'בית הכנסת החדש', אך לאחר מלחמת העולם השנייה קיבל את הכינוי "היכל הזיכרון של המוגלים", על שם היהודים שנלקחו למחנות ההשמדה בתקופת שלטון הונגריה בצפון טרנסילבניה שהיה שותף בשואת יהודי צפון טרנסילבניה. בית הכנסת שופץ פעם נוספת בשנת 1951.
בשנות המלחמה פעל רבי אלכסנדר שפרן (הקול המרכזי בחוברת שלפנינו) במחתרת במסגרת מועצת יהודים חשאית להצלת הקהילה היהודית מרדיפות, מגירוש ומהשמדה. בעקבות השתדלותו אצל הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית שוכנע הרודן של רומניה לבטל את הנחייתו לחייב את יהודי רומניה לענוד טלאי צהוב. מיד לאחר הטבח ביהודי יאשי ובעקבות הגירוש והרצח ההמוני של יהודי צפון בוקובינה ובסרביה, יצר הרב קשרים עם דיפלומטים מערביים ברומניה, עם שליח האפיפיור בבוקרשט, עם ראשי הכנסייה המקומית ועם המלכה האם ברומניה, במטרה לסכל את גירוש כלל יהודי רומניה. במסגרת תפקידו במועצה היהודית פעל להצלת המגורשים לטרנסניסטריה בהחזרת הניצולים לשטח רומניה, וגייס תרומות ובגדים למען הפליטים והשבויים במחנות הכפייה. מאמציו הכבירים של הרב שפרן להצלת אחיו היהודים הובילו לביטול גירושם של יהודים דרום טרנסילבניה למחנות ההשמדה וסייע לפליטים יהודים שנמלטו מפולין ומהונגריה. לאחר המלחמה המשיך במאמציו לשיקום הקהילה היהודית בעיר.
[8] עמ'. מצב טוב – טוב מאד.
