Zu Juda und Rom Tibet Ihr Ringen um die Weltherrschaft – "ליהודה ורומא-טיבט מאבקם לשליטה עולמית", מאת Johann Strunk. פרסום אנטישמי המציג את היהדות ככוח השואף לשליטה עולמית, ואת דתות הנצרות והבודהיזם ההולכות בעקבותיה. הוצאת Ludendorff, מינכן, 1938.
פרסום אנטישמי נגד מה שמכנה המחבר "מעמד הכוהנים היהודי- נוצרי". המחבר מפנה את חיציו נגד הדת היהודית, הנוצרית, והבודהיסטית בטענה כי אף שתורותיהם וסמליהם שונים כלפי חוץ, מטרתם היא אחת – הובלה של עמים במטרה לאחד אותם בקולקטיב העולמי. לטענתו היהדות, הנצרות והבודהיזם לאורך כל ההיסטוריה פועלות לאור המטרה הזאת. לטענתו את הרוח האימפריאלית החלו היהודים הרואים ב"מעשיהם הפליליים" הגשמת שליחות דתית להצלת האנושות, ולכן הם מסוכנים יותר מכל. משראו הנצרות והבודהיזם כי תכנית היהודים מצליחה בחרו הם במודע ללכת בעקבותיהם. כתשובה לתופעה המדאיגה לשיטתו, מציג המחבר את התפיסה הגרמנית הלאומית כהצלה דחופה מפני האימפריאליות היהודית – נוצרית.
הנאציזם ראה ביהדות אויב מרכזי, בעוד שהנצרות נובעת ממקורות יהודיים, דבר שעורר בעיה תאולוגית עבור הנאצים. בראשית דרכה של המפלגה הנאצית, הנאצים הציגו עצמם כמי שמכבדים את הדת הנוצרית כדי לזכות בתמיכת הציבור הגרמני. היטלר אף אמר פעם ש"הנצרות היא יסוד התרבות המערבית". עם הזמן לאחר שהמפלגה הנאצית העמידה עצמה כ"דת" עם השקפה מחייבת ותכנית ברורה לכל תחומי החיים, המפלגה הנאצית החלה לרדוף את הכנסיות ולפעול נגדן. כמרים ומנהיגים דתיים שהתנגדו לשלטון נעצרו, נשלחו למחנות ריכוז או הוצאו להורג. לצד האנטישמיות הרגילה נגד היהודים פורסמו במרוצת שנות השלושים חיבורים כדוגמת זה שלפנינו בהם האידיאולוגיה הנאצית הייתה עוינת באופן מהותי לנצרות המסורתית וניסתה לבנות תשתית תרבותית-דתית חדשה שמתאימה לערכיה שלה.
51, [1] עמ'. שדרה מחוזקת בדבק. מצב טוב.
