"אנחנו מודדים עם אמות המידה של הגזע שלנו, ואז מגיעים למסקנה שהיהודי אינו יצירתי ושבתחום המוסיקה הוא יכול להתקדם לרמה מסוימת של מיומנות טכנית רק באמצעות חיקוי" – Lexikon der Juden in der Musik. Mit einem Titelverzeichnis jüdischer Werke – לקסיקון של יהודים במוזיקה. עם רשימת כותרים של יצירות יהודיות – חובר מטעם הנהגת הרייך של ה NSDAP על בסיס מסמכים רשמיים מאומתים רשמית של המפלגה. נערך על ידי ד"ר Theo Stengel ועל ידי ד"ר Herbet Gerigk ראש מטה המוסיקה, נציג הפיהרר לפיקוח על כל ההכשרה האינטלקטואלית והאידאולוגית והחינוך של ה NSDAP. מפרסומי מכון ה NSDAP לחקר השאלה היהודית. ברלין, 1940 – מהדורה ראשונה.
הפרסום הידוע ביותר לשמצה שהוציא המכון לחקר השאלה היהודית – לקסיקון היהודים במוסיקה – רשימה שמית של מאות יוצרים יהודים בתחום המוסיקה במטרה לזהות כל יוצר, מוסיקאי ומלחין יהודי, ולדחות אותו החוצה מהתרבות הגרמנית הארית הגזענית.
בדברי המבוא מסביר העורך את מטרת הלקסיקון המפרט על פי סדר הא-ב את שמותם של היוצרים היהודים:
"התרבות שלנו ולכן גם המוסיקה שלנו טוהרו מכל היסודות היהודיים. תקנות חוקיות ברורות בגרמניה רבתי מבטיחות שלא ניתן ליהודים להיות פעילים בפומבי בתחומים האמנותיים, לא כמבצע ולא כמפיק יצירות, לא כסופר ולא כמוציא לאור או כיזם. נעלמו שמות ה"גדולים" מתקופת מלחמת העולם ועד לארגון מחדש של הרייך, למעשה הם נשכחו עד כדי כך שאם שם כזה יופיע שוב במקרה, חלק מהאנשים בקושי יזכרו שזה היה יהודי… מצב זה הוליד את המשימה ליצור עבודת עיון… כדי להעניק למוזיקאי, למחנך למוסיקה, לפוליטיקאי וגם לחובב המוסיקה את הביטחון המוחלט שיש לדרוש ביחס לשאלה היהודית. לקסיקון זה ישמור על משמעותו גם לעתיד, כאשר השאלה היהודית באמנות הגרמנית תהווה יום אחד אפיזודה היסטורית רחוקה. חשוב במיוחד למדע על ידי יצירת לקסיקון של יהודים שצמחו בתחום המוסיקה, להבהיר ולהעביר הלאה עובדות שאולי אחר כך כבר לא ניתן יהיה לזהות…
לא יכול להיות קשר אמיתי בין הרוח הגרמנית והיהודית בשום מקום… העולם שמחוץ לגרמניה הבין זאת רק במידה מועטה ביותר, ורוב האנשים אפילו לא רוצים להבין זאת… אנחנו מודדים עם אמות המידה של הגזע שלנו, ואז מגיעים למסקנה שהיהודי אינו יצירתי ושבתחום המוסיקה הוא יכול להתקדם לרמה מסוימת של מיומנות טכנית רק באמצעות חיקוי. האמפתיה שלו מאפשרת לו כווירטואוז להגיע להישגים מדהימים, שלמרות זאת מתבררים כריקים במבט מדוקדק יותר, מה גם שרגישויותיו המזרחיות חייבות תמיד לזייף את תוכנה של יצירה מוסיקלית מערבית… לצורכי לקסיקון זה עבור יהודים שהיגרו הספיק מקום מגוריהם האחרון, אשר צויין בדרך כלל ברייך הגרמני…
בסופו של דבר מטרתינו היא לא לספק הנצחה של יוצרים יהודים, אלא כלי לחיסול מהיר של כל השרידים השגויים מחיינו התרבותיים והאינטלקטואלים…".
מטרת הלקסיקון המונה אלפי שמות של מוסיקאים יהודיים, היתה לטהר את העקבות היהודים האחרונים מחיי המוסיקה של גרמניה, ולתת כלי זיהוי בידי אנשי החינוך וכל מוסדות הלימוד, אשר באמצעותו כל ביצוע של מוסיקה שהולחנה בידי יהודי, כותב שירים יהודי, או מתרגם יהודי יאסרו בהחלט בכל זמן ומקום שהוא. מוסיקאים הנחשבים "חצי יהודים" סומנו כאן באות H. מוסיקאים שהם "בהחלט יהודים" אך אין לגביהם תיעוד רשום סומנו בצלב. מוזיקאים יהודים מפורסמים בתרבות הגרמנית שהיו פופולריים לפני 1933 "זוכים" להסברים בני עמודים שלמים לצד הערך העוסק בהם במטרה "להפריך" את ההישגים שלהם בצורה שיטתית. כמו"כ מופיעה רשימה נפרדת של שמות מלחינים יהודים. לצד רדיפת המוסקאים היהודים עסקו המחברים בביקורת מוסיקה בגרמניה הנאצית.
380 עמ'. (כל עמוד מחולק לשתי עמודות כאשר כל עמודה נחשבת לעמוד בפני עצמו). מצב טוב מאד.
