Lietuvių kova su naciais 1941-1944 – "מאבקם של הליטאים נגד הנאצים 1941-1944" מאת Br. Kuiklys. פרסום מוקדם על הזוועות שביצעו הנאצים בליטא לרבות רדיפות היהודים ורציחתם, ועל מאבקו של העם הליטאי לשחרור. הוצאת Memmingenas 1946 – עיצוב הכריכה בידי Vilkutaitytės. בעמוד שאחרי השער מופיע אישור של UNRRA -United Nations Relief and Rehabilitation שכן הוא הופץ במחנות העקורים בגרמניה בתום המלחמה. ליטאית. נדיר.
"מטרת חוברת זו: לתאר בקצרה ובתמציתיות את מאבקי העם הליטאי נגד הכובשים הנאצים-גרמנים בתקופה שבין 1941 ל-1944… המחבר השתמש בתצפיות ובחוויות אישיות, בחומר שפורסם בעיתונות הליטאית החשאית במהלך הכיבוש הנאצי, וכן בכמה מסמכים…עם זאת, אני מאמין שגם משורות צנועות אלה, יקבל הקורא תמונה על מאבקה של אומה קטנה אחת נגד המיליטריזם הפרוסי, אומה שרוצה גם היא לחיות ולנשום את האוויר החופשי של מולדתה." (מדברי המחבר במבוא)
המחבר מתאר כיצד הורעו התנאים בליטא שלב אחר שלב: "כאשר התנועה ההיטלריסטית החלה לעלות בגרמניה, היה ברור לליטאים שהדבר לא מבשר טובות עבור אומתנו. בספרו "מיין קאמפף", הדגיש היטלר במיוחד את המדיניות המזרחית והקולוניזציה של גרמניה וכתב, כפי שאתם עשויים לשמוע, "עלינו להתחיל מהמקום בו הפסקנו לפני 500 שנה". הוא מתעד את התוקפנות נגד ליטא בכל חזיתות התעמולה תחילה – בעיתונות הגרמנית, מעשי הפחדה כגון הצגה של תלייה ושריפת בובת ליטאי מפוחלצת עם עליית היטלר לשלטון, ובהמשך הצעדים המעשיים: ההשתלטות הגרמנית על אזור קלייפדה, ההשתלטות הגרמנית על ממשלת ליטא לאחר כיבושה ב 1941, שינוי שמה של ליטא ל"הגנרלקומיסריאט אוסטלנד" בידי הנאצים וכן החלפת שמות הערים והרחובות בליטא לשמות גרמנים, גירוש משפחות ליטאיות מבתיהן ומאחוזותיהן וההתיישבות ההמונית של גרמנים במקומם בשנת 1943 ותכנית ההתיישבות הכוללות של בעלי דם ארי בערי ליטא השונות באמצעות המוסד הגרמני "Ansiedlungsstab" שהוקם בקובנה, ההשתלטות של הנאצים על המערכת הכלכלית הליטאית ועל המטבע הליטאי, הורדת מחיר הרובל, שוד הבנקים הליטאים, חיסול מוסדות החינוך הליטאי, מעצר האינטלקטואלים הליטאים, ועוד.
מנגד מתעד המחבר את הפעילות המחתרתית בליטא נגד הכובש הנאצי – הקמת כח ליטאי חמוש, הפעילות הפוליטית לשחרור ליטא שנוהלה בידי "הועד העליון המחתרתי לשחרור ליטא" (ה VLIK), פעילותה של העיתונות המחתרתית, גיוס האמנים הליטאים ליצירת קריקטורות אנטי נאציות, ועוד.
קטעים נרחבים בחוברת עוסקים ברדיפת היהודים בליטא. תחילה עם הכיבוש הנאצי ההכרזה שכל רכושם של יהודי ליטא, מפעליהם, חנויותיהם, עסקיהם, ואדמותיהם הם רכוש גרמני. את שלילת זכויות היהודים מתאר המחבר: "כל היהודים שחיו בליטא נשללו מזכויותיהם כאדם. הגסטפו השווה אותם לחיות האכזריות והמסוכנות ביותר שיש להשמיד. רכושם, בתיהם, דירותיהם, חנויותיהם, רהיטיהם, כספם, תכשיטים וכל מה שהיה ליהודים, הוחרם על ידי השודדים החומים. לאחר שהפרידו את היהודים עצמם מאנשים אחרים ודחקו אותם לבתי כלא, מה שנקרא גטאות, הם החלו בהרס הפיזי שלהם.
"באזורים ייעודיים נחפרו תעלות ארוכות ועמוקות עבור קברי אחים. גברים, נשים וילדים יהודים נדחקו אליהן. קציני הגסטפו החלו ברצח בצורה האכזרית ביותר. רובים וכדורים נורו לעבר הקהל היהודי…". המחבר ממשיך ומתאר את רדיפת היהודים: "יהודים נעלמו יומם ולילה. קברי אחים שלהם הופיעו בכל רחבי הארץ. אלה שלא נורו נלקחו לגרמניה, שם עונו במחנות ריכוז עד פלישת בעלות הברית. אוי ואבוי לליטאי שרצה לעזור ליהודי על ידי מתן חתיכת לחם או לפחות הבעת אהדה. אדם כזה, כמובן, יסבול את גורלו של היהודי…". המחבר מביא מדיווחים נוראים שהופיעו בעיתונות המחתרתית היהודית בליטא המספרים על רציחות המוניות של יהודים אל תוך בורות מוות, וכן עדותה של אשה שנדחפה אל תוך בור סיד ביחד עם חברותיה וניצלה בנס לאחר שגשם שטף את המקום והיא הצליחה לברוח ליער הסמוך ובכך ניצלו חייה, דיווחים על יהודים שנלקחו לעבודות כפייה, נשים שהופרדו מבעליהן, ילדים שנלקחו מהוריהם, ועוד.
המחבר Br. Kuiklys [1913-1990] – נולד במחוז אוטנאס (ליטא). בתקופת הכיבוש הנאצי כיהן כפקיד בכיר במשרד המשטרה הליטאית ומילא תפקיד משמעותי כעורכו של המגזין הפרו־נאצי Policija שיצא בשנים 1942-1944, תוך שהוא מסביר כי התמיכה בקו הנאצי היתה במטרה להראות נאמנות ליטאית כלפי חוץ כדי למנוע רדיפות מצד הכובש הנאצי. לאחר המלחמה, במחנות העקורים בגרמניה, חיבר את החוברת שלפנינו. החל משנת 1951 חי בשיקגו, והיה דמות מרכזית בפעילות האינטלקטואלית והתרבותית של הקהילה הליטאית בארה״ב.
כיבושה של ליטא בידי גרמניה הנאצית ביוני 1941 סימן את תחילתה של תקופה אפלה, בה הפכה הארץ לזירת דיכוי, אלימות והשמדה. תוך ימים ספורים השתלטו הנאצים על המדינה, והחלו לטהר אותה ממתנגדים – תוך שימוש באכזריות שיטתית ובסיוע משתפי פעולה מקומיים. ההתנגדות הליטאית, למרות שפרצה מוקדם, הייתה מפולגת בין תקוות לעצמאות לאומית לבין אימת הכיבוש החדש.
בעיצומו של שלטון הטרור, נרדפו ונרצחו כמעט כל יהודי ליטא – כ־200,000 נפש – ברציחות המוניות, בגטאות, ובבורות הירי של פונאר, קובנה ושאוליי. ליטא הפכה לאחת מהמדינות בהן ההשמדה בוצעה בקצב האכזרי והמהיר ביותר. לצד השחיתות וההרס, נותר גם זיכרון של מעטים שלחמו – לוחמים מחתרתיים, מצילי יהודים, ואנשי רוח שסירבו לשתוק. ליטא הכבושה היתה מדינה שסועה בין חלום החירות לבין תהום השמד.
נדיר. שני עותקים בלבד רשומים בקטלוג הספריות העולמי WorldCat בספריות בגרמניה.
48 עמ'. כתמים קלים בכריכה. מצב טוב.
