מבוא שערים לרבינו חיים ויטאל, ירושלם תרס"ד [1904]. הקדשה עצמית בכתב ידו של הגאון המקובל רבי בן ציון חזן. בין דפי הספר נמצאה פיסת נייר עם כתב יד קדשו של רבינו בעל הבן איש חי.
בגב הדף השני הקדשה בכתב ידו של הגאון המקובל רבי בן ציון חזן: "אנא! זכרני לטובה לרצון לפני השם יתברך בעת לימודי בספר הקדוש הזה בעבור השתדלותי במשלוח לידי במקנה, ידידו השפל בן ציון מרדכי חזן'. ('בן ציון חזן' בחותמתו). והשלמת הקדשה בכתב ידו של המו"ל. בין דפי הספר נמצאה פיסת נייר עם כתב ידו של רבינו בעל הבן איש חי, בה הוא מסיים דרשה: 'יום שמיני עצרת… ביקר ושלום'.
הגאון המקובל רבי בן ציון חזן [תרל"ז-תשי"ב 1887-1952]. כבר מצעירותו למד אצל רבינו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי' ונחשב אצלו לבן בית. לאחר שנדרש לשמש כמואזין במסגד מוסלמי בבגדאד, נמלט ועלה לישראל בשנת תרנ"ט והתיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. עם עלייתו ארצה החל ללמוד את תורת הקבלה אצל רבי חיים שאול הכהן דוויק, רבי אברהם חיים עדס ורבי יום טוב ידיד הלוי. בתקופה זו כבר פרסם חידושי תורה ועמד בקשרים עם גדולי הרבנים בישראל ובחו"ל. בשנת תרס"ז [1907] ייסד בירושלים יחד עם רבי יעקב חיים סופר, רבי עזרא הלוי וחתנו את תלמוד תורה וישיבה לעדת הבבלים "שושנים לדוד", ועמד בראשה, ומאוחר יותר ייסד את ישיבת פורת יוסף הנודעת. שימש כרבו הספרדי של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר פינוי מבנה ישיבת פורת יוסף והריסתו בידי הירדנים בשנת 1948, עבר להתגורר בשכונת קטמון. הלך לעולמו בי"ב חשוון תשי"ב ונקבר בבית הקברות סנהדריה שבירושלים. הגיה, ערך והוציא לאור את רוב ספריו של רבו, הרב יוסף חיים, ועוד עשרות ספרים של רבנים שונים, כדוגמת הרב עבדאללה סומך, החיד"א, הרב חיים פלאג'י, הרב יעקב חיים ועוד.
לפנינו עותק נדיר אשר בשער נרשמו שמותם של שלמה ברוך צופיוף ומשה פינחס צופיוף כמביאים לבית הדפוס ובדף לאחרי השער נדפס דף מיוחד הכולל הקדמה והקדשה מהם.
[2] 76 דף. שער בדיו זהובה, משוקם בהדבקת נייר. כריכת קרטון עטופה בבד מפואר, מצב טוב מאד.
