JUNA Pressestelle des Schweiz. Israel Gemeindebundes – גיליון מודפס במכונת כתיבה מטעם לשכת העיתונות של שוויץ – התאחדות קהילות ישראל. ציריך, 29 בספטמבר 1948 – תיעוד מפורט מהחקירות בבית המשפט במשפטם של פושעי מלחמה נאצים שנידונו באותה בעת במסגרת "משפטי נירנברג הנוספים" בפני בית הדין הצבאי האמריקאי. הדפסה במכונת כתיבה. נדיר ביותר. גרמנית.
בפתח הדוח דברים מעדותו של ראש הארגון החוץ הנאציונל-סוציאליסטי לשעבר ומזכיר המדינה במשרד החוץ, ארנסט בוהלה בתגובה לשאלת עורך דינו האם יש לו הסתייגויות כלשהן מהצעדים האנטישמיים של "הרייך השלישי" (ראה פריט קודם) בהם הוא מתאר את האווירה בגרמניה של 1933: "אחרי 1933, אחרי עליית הנאציזם ואדולף היטלר לשלטון, אנחנו, הצעירים, שאולי היו לנו חששות מסוימים במהלך שלוש, ארבע או חמש השנים הראשונות, ראינו שמדינאים מבוגרים מכל הסוגים ברייך, דיפלומטים שהביטו לאחור על עשרות שנות ניסיון בפוליטיקה הגרמנית והעולמית, חוקרים מפורסמים, מלחינים, משוררים, פילוסופים, למעשה כמעט כל הדמויות הבולטות בכל תחומי החיים, העריכו את אדולף היטלר והיללו אותו כמושיע המולדת… אני מאמין שזה די טבעי שהדוגמה שהציבו אנשים אלה הספיקה להפיג כל חשש שהיו לדור הפוליטי הצעיר."
עוד בדוח תחת הכותרת "משרד החוץ וגירוש היהודים" מדווח כי המסמכים שהוצגו לבית המשפט על ידי התביעה אינם מותירים ספק כי המשרד הראשי לביטחון הרייך שפעל תחת היידריך, אשר קיבל הוראה על ידי גרינג ליישם את "הפתרון הסופי לשאלה היהודית", עבד יד ביד עם משרד החוץ הגרמני, והוכח שהיה לו קשר ישיר להשמדת היהודים. התביעה חשפה מסמך של מזכיר המדינה ארנסט פון ויצקר מיום 28 בדצמבר 1942 בו נכתב מפורשות: "לא רק שיהודים רבים פונו במערב גרמניה הכבושה צבאית (צרפת, בולצאנו, הולנד), אלא שהממשלה גם יצרה קשר עם האזור שמסביב… כל היהודים יצטרכו להיות נתונים לאמצעים מאורגנים צבאיים, כולל רישום ופינוי." וכן מסמכים בהם הנחיות לגירושם של יהודי שוויץ למחנות.
בהמשך תחת הכותרת: "משרד החוץ מונע את הצלת ילדים יהודים" מדווח על מסמכים גרמנים שהוצגו בבית המשפט מהם עולה כי כאשר נודע למשרד החוץ הגרמני על כך שרומניה מאפשרת עלייה של ילדים יהודים לארץ ישראל הוא שיגר מברק לשגרירות גרמניה בבולגריה בו נכתב כי "לא ניתן לאשר את יציאתם של יהודים ממדינות הקשורות לגרמניה" והורה לשגרירות "להציע כל התנגדות אפשרית למעבר המשלוחים היהודיים הללו", ובכך מנע באופן ישיר את הצלתם של 7000 ילדים יהודים שהיו אמורים לעזוב את בולגריה בחודשים הבאים – המכתב שימש ראיה משפטית לעובדה כי נציגי משרד החוץ מחויבים למנוע את השמדת העם היהודי. משרד החוץ הגרמני אף פעל בשיתוף פעולה עם המופתי אמין אל-חוסייני ע"י מתן כספים ששמשו כשוחד במטרה שיפעל מול שלטונות המנדט הבריטי בבקשה למנוע את כניסתם של ילדים יהודים לארץ ישראל.
עוד מובא כאן על הקפים בלתי נתפסים של רכוש יהודי שנבזז ונרכש על ידי חברת קרופ בת בריתה של המפלגה הנאצית, שתמורת 1,669,769.25 רייכסמארק מאז 1933 הועבר לידיה באופן קבוע רכושם של היהודים באמצעות חוזי חירום. חלק מבני משפחת קרופ עמדו לדין באותה העת, וספרו כיצד בזזו באופן שיטתי את נכסיו של הרופא היהודי ד"ר ריכרד הוסברג, ועוד. חברת קרופ ניהלה משא ומתן לרכישת רכוש יהודי שנבזז במחירים נמוכים באופן שיטתי על גבם של יהודים בשנות המלחמה, והדרך בה הם עשו זאת נחשפה בדיונים בבית המשפט ומפורטת כאן בגיליון.
"משפטי נירנברג הנוספים" – סדרה של שנים-עשר משפטים שהתנהלו בפני בתי דין של צבא ארצות הברית ובהם נשפטו אנשי צבא, מדינאים, תעשיינים ואנשי מקצוע של גרמניה הנאצית על פשעי מלחמה. המשפטים נערכו עם תום מלחמת העולם השנייה, החל משנת 1946 ועד 1949, בהיכל הצדק בנירנברג, לאחר תום משפט פושעי המלחמה הראשיים בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי.
ראה גם פריט 142.
7 דף. מהודקים. מצב טוב מאד.
