מגילת דרייפוס, אדער דער געשיכטע פון זיין אונגשולדיקייט – מגילת דרייפוס – סיפורו של חף מפשע אחד. מאת משה זייפערט.
הוצאת היברו פאבלישינג קאמפאני (״חברת ההוצאה לאור העברית״). ניו יורק 1898 – מהדורה ראשונה. ״עם 18 תמונות מרהיבות״. פרשת דרייפוס בשלוש שפות – יידיש, צרפתית, אנגלית. פרסום נדיר שעיקרו בשפה היידיש שיצא בעיצומה של הפרשה לפני זיכויו של דרייפוס בשעה שעוד היה אסור באי השדים. כולל קטע מעניין תחת הכותרת ״פורים דרייפוס״ המנבא כי ״הקפטן היהודי הבלתי צפוי אלפרד דרייפוס בוודאי ישוחרר מהקבר בו קברו אותו האנטישמים…״. נדיר ביותר.
״סיפורו העצוב של הקפטן היהודי אלפרד דרייפוס שייך לשערוריות הגדולות ביותר של המאה הנוכחית. לא רק שכל עיתוני העולם המתורבת כולו עוסקים במקרה עצוב זה כמעט מדי יום, ישנה גם ספרות שלמה על גורלו של הקפטן האומלל, וכמעט בכל שפה אנו מוצאים ספרים שלמים וחיבורים לא מדעיים רבים, המספרים לנו פחות או יותר בכנות את סיפור סבלו… עצובה עוד יותר העובדה, ששערורייה כה נוראית יכלה להתרחש בצרפת… אבל איש בעולם אינו מאמין עוד שקפטן דרייפוס אשם. כעת אפילו יריביו המרים ביותר מודים שהוא היה רק קורבן תמים אחד של כנופיית אנטישמים קנאים. בכל העולם מוחים אנשים נגד מאסרו ודורשים צדק עבורו…״ (מהפתיח).
בעיצומה של פרשת דרייפוס עוד לפני זיכויו ובשעה שריצה את עונשו באי השדים על לא עוול בכפו הגיעו לאמריקה בריהמטר פרל, והמו״ל י. קצנלבוגן ובמאמץ משותף הביאו לציבור האמריקאי את סיפורה של פרשת דרייפוס באמצעות תמונות המתוארות באנגלית, צרפתית ובמקביל ביידיש. הטקסט היידי כתוב בלשון תנכ״ית והוא המורחב ביותר, ופותח במילים: ״ויהי בשנת תרנ״ד (1894)… ובהמשך ״ויתקנאו בו חבריו״…״ותחל המלאכה״, ״רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה״ בהקשר של השתדלות רעייתו לוסי דרייפוס לשחררו ולהוציא את האמת לאור, וכדו׳.
הטקסט הצרפתי והאנגלי מגולל את הפרשה בצורה ״יבשה״ ללא נקיטת עמדה חדה. לעומת זאת הטקסט היידי שהיה מיועד לקהל קוראים יהודי מלא בנקיטת עמדה ברורה תוך כדי סיפור המאורעות. כך למשל אנו מוצאים בטקסט היידי: ״דמותו של אלפרד דרייפוס מילאה תפקיד קטן בחייו; כאנטישמים מרים, הם רצו למצוא את כל ישראל בדמותו, יש לומר שכל הקצינים היהודים שנמצאים בצבא הצרפתי הם שקרנים, רמאים, נוכלים ובוגדים, הם ידעו היטב שבגלל תמימותם של הצרפתים, יהיה קשה מאוד לעם הצרפתי. להתנגד לכל הרעיונות, לו רק יצליחו להטיל חשד כלשהו על הקפטן דרייפוס. במשך זמן רב, שני הפחדנים הללו שברו את ראשיהם הערמומיים, חשבו וחשבו כיצד לפגוע בקפטן האמיץ…״. או למשל ברית הרשע שכרתו אדואר דרימון וחבריו ״מנהיגי האנטישמים״ נגד דרייפוס מתוארת בלשון עוקצנית, והתחלת הצטברות הראיות לטובתו.
סיפור הפרשה מופיע בפירוט ממש מראשיתה כאשר הקצין הצרפתי המלומד אלפרד דרייפוס נעשה קצין אלזסי בצבא צרפת, זממם של דה פטי והנרי לנשל אותו מדרגותיו, המסמך המזוייף, המשפט המוטה וגזר דינו של דרייפוס וגירושו לאי השדים לרצה עונש על פשעים שלא עשה מעולם, הגילויים החדשים שהביא פיקאר, מאבקו של אמיל זולה (המתואר כ״סופר הגדול ביותר של המאה הנוכחית״) לטובת דרייפוס, זיוף המסמכים ע״י הנרי, אסטרזי נמלט לגרמניה, וריבוי הראיות לטובת דרייפוס. הסיפור מסתיים בקטע הפותח במילים ״קומי כי בא אורך״ ובו פונה הכותב לדרייפוס עצמו שבאותה העת עוד היה שבוי באי השדים ומבשרו כי יחזור לגדולתו וחרבו תושב לו: ״
האם אתה שומע את רחש הגלים הכחולים של האוקיינוס? זוהי האהבה שחמישה וארבעים מיליון פראנים שולחים אליך, אחיה הנאמן, ושם, מאחור – רק תסתכל! – כמו פיסת זהב מוארת שעולה על השמש ושולחת את קרניה העמוקות והאוהבות על נערתך התמימה. אה! חצוצרה! מוזיקת צעדה! צעדת דרייפוס "התחדשותך באה אליך! היא באה ומחזירה לך את כבודך! אתה כבר לא מספר מת, אפס באנושות החיה, אתה שוב האנדרטה החיה של כבוד וכבוד! חרבך, פקודותיך, תוארך בחזרה. רק תקשיב כיצד התחדשותך זועקת: היא חיה קפטן אלפרד דרייפוס!" ואיתם כולנו זועקים: בכל דור ודור כלותינו עומדות לפנינו, והקדוש ברוך הוא מציל אותנו מידם״.
הקטע האחרון מציע חג לדורות שיקרא ״פורים דרייפוס״ לאחר שתוכח חפותו באופן סופי. תחת הכותרת:
״פורים-דרייפוס א׳ יום טוב לדורות״ (פורים דרייפוס יום טוב לדורות) נכתב: ״אנו נותנים כאן את מגילת דרייפוס" בביטחון איתן שהקפטן היהודי הבלתי צפוי אלפרד דרייפוס בוודאי ישוחרר מהקבר החי שבו קברו אותו האנטישמים חי. שחרורו יהיה גאולה לא רק עבורו בלבד, אלא גם ישועה לכל ישראל, כי עכשיו העולם ישוכנע, שכל התככים הללו נועדו לפגוע ביהודים ולדחוף אותו מנקודת השיא הזו, אותה השיג באמצעות יושר, יכולת ושלמות. כשחושבים על כך, במאה התשע עשרה, בדור כזה, עדיין ניתן למצוא אנשים שרוצים להיות כמו פרעה המצרי וכמו המן בן המדתה. בעבר סבלנו רק משנאת הדת, בעבר, דמנו נלקח בגלל אמונתנו, ונרדפנו בגלל זה. לקחו את חלקנו הטבעי בחיים. תוצאות כאלה מסוכנות לנו הרבה יותר מאלה שסבלנו, ולכן שחרור הקפטן כה חשוב חייב להיות חג לדורות הבאים, כדי שילדינו ובני נכדינו יטהרו, גם זאת בזמן שבו שמש הנאורות זרחה על פני כל העולם, כאשר כל העמים כבר נהנו מחופש וצדק.
"מגילת דרייפוס" הוא היה ונשאר הפיראט הגדול שעליו כתובה פיסה מההיסטוריה שלנו באותיות מדממות. עבורנו, "מגילה" זו תהיה גאווה נצחית ועבור אויבי ישראל – עמוד קלון נצחי״.
בדף האחרון לצד תמונתו של אמיל זולה נכתב כי לא נמצא איש כמוהו עם כ״כ הרבה אומץ לצאת בגלוי נגד האנטישמים, ומצוטטים קטעים ממכתבו הגלוי המפורסם ״אני מאשים״ שהתפרסם בעיתון הצרפתי L’Aurore ב־13 בינואר 1898, ובו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס.
נדיר ביותר. לא ידוע בבליוגרפית. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי WorldCat.
25 [6] עמ׳. קרעים בשולי חלק מהדפים. נייר שברירי. דפים מנותקים. כריכה אחורית ושדרה חסרים ושוקמו בהדבקת נייר. מצב טוב.
