הפרסום הראשון של טקסט "מדינת היהודים" של תיאודור הרצל בעברית, אשר הופיע ברצף של גיליונות "הצפירה" כשבועיים לפני שראה אור כספר. גיליונות 11-24 החל 12 בינואר עד 28 בינואר 1896 – במקביל לפרסום קטעים מכתב היד ב-17 בינואר ב"ג'ואיש כרוניקל" בלונדון.
בינואר 1896, כחודש לפני פרסומו הראשון של הספר "מדינת היהודים" של תיאודור הרצל אשר יצא לאור בגרמנית בווינה (פברואר 1896), פרסם עיתון "הצפירה" תרגום ראשון לעברית של פרקים נבחרים מתוך כתב היד. פרסום זה ב"הצפירה" הינו למעשה ההופעה הראשונה של הרעיון הציוני ההרצליאני בפני קהל עברי – עוד לפני הופעת הספר המלא בגרסתו הגרמנית. יש הסבורים כי נחום סוקולוב הוא שתרגם את הקטעים שלפנינו לעברית. בגיליונות "הצפירה" פורסמו הקטעים תחת הכותרת: "פתרון שאלת היהודים". בגיליון הראשון מקדים עורך העיתון כי למרות שהדעות חלוקות באשר לחזונו של הרצל, בחר העיתון להביא את הדברים כלשונם בשל חשיבותו של הרצל האיש: "הד"ר הירצל הוא סופר גדול ונודע למשגב בספרות העתים בוויען. הוא לא נמנה מעודו בין בעלי דמיון כי אם בין אנשי מעשה, ועטו הוא שתול בנוה בהנייע פֿרייע פרעססע דווינית, מקום שם יחשב בין ראשי המדברים בעניני מדינה וכלכלה", והרצל עצמו הקדים דברים לקטעים שפורסמו בעיתון בכתבו: "נדרשתי לבקשת האנשים המשחרים את פני, המבקשים אותי לגלות את דעתי במה"ע [במכתב העת] הזה באמרים מעטים. והנה אנסה לעשות זאת, אף כי יוכל היות, כי קוראים מעטים יורו פנים בדברי שלא כהלכה יען כי לא אוכל לבאר במאמר קצר את כל רעיונותי עד תכלית… ידעתי את דרכנו ואת מנהגנו מאז ללעוג איש על דבר רעהו… על כן אני פונה בדברי הראשונים אל היהודים החפשים והחזקים בדעתם. יהיו נא המה הראשונים להקשיב לדברי… אנחנו היהודים חלמנו את החלום הזה במשך כל הלילה הארוך, ליל דורות הבינים. עתה עלה השחר, ועלינו אך לגרש את השינה מעל עינינו ולהפוך את החלום הזה למעשה נכון…אף כי לא נביא ולא בעל דמיון אנכי, הנני מודה בפה מלא, כי הנני מקוה, ולבי כמעט נכון ובטוח, כי עם ישראל עתיד לשוב לבצרון ולהיות לעם בארצו ובמדינתו…".
בספרו "מדינת היהודים" משרטט הרצל את חזונו למדינת יהודים יצרנית. הרצל מתאר כיצד הוא רואה את מדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב עד כדי התייחסות לשעות העבודה שיהיו נהוגות בה. כתב היד שראה אור כספר יצא לאור בווינה ובלייפציג בהוצאת מ. ברייטנשטיין, ב-14 בפברואר 1896 כשבועיים לאחר שנתפרסם כקטעים בכתב העת "הצפירה" שלפנינו, וכשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון. מיד עם פרסומו חולל הספר סערה רבתי. מרבית אנשי הציבור, יהודים ולא יהודים, ראו בו דבר הבל, ורבים ביקרוהו קשות: "שום אדם בווינה", טען הסופר שטפן צווייג, "לא הושם ללעג כהרצל". עם זאת היו גם קולות שהשכילו להבין את מה שאחרים לא הבינו – אחד הסופרים המעטים שתמכו בהרצל היה ריכרד בר-הופמן, שכתב לו: "סוף כל סוף, הנה איש הנושא את היהדות לא כמעמסה, או כאסון, מתוך קבלת־הדין, אלא כמורשה לגיטימית של תרבות עתיקה".
13 גיליונות רצופים, נייר שברירי. קרעים וחוסרים קלים בשוליים ללא פגיעת טקסט. מצב בינוני – טוב.
