מכירה 25 /
פריט 73

73 מ-

271

73

מהגטו לשלטון. סיפור עליית היהודים על אדמת גרמניה - פרסום אנטישמי מסוכן במסווה של מחקר היסטורי. ברלין, 1921 - העותק של פושע המלחמה הנאצי אלפרד רוזנברג

מחיר פתיחה: $350

עמלת בית המכירות: 23%

נמכר: $550
00
ימים
00
שעות
00
דקות
00
שניות
ימים
שעות
דקות
שניות
08.04.2024, 19:00

Vom Ghetto zur Macht. Die Geschichte des Aufstiegs der Juden auf deutschem Boden - מהגטו לשלטון. סיפור עליית היהודים על אדמת גרמניה, מאת Otto Kernholt, הוצאת Theodor Weicher. לייפציג וברלין 1921 - מהדורה ראשונה. העותק של פושע המלחמה הנאצי אלפרד רוזנברג עם חתימת ידו בעמוד השער הראשון. (וחותמת בעלים נוספת Otto Ruth).
פרסום אנטישמי קיצוני המשרטט את שלל הדרכים בהן כביכול השתלטו יהודי הגטו על גרמניה בכל תחומי החיים. עותק מושלם עם מעטפת הנייר המקורית עם איור היהודים בגטו ומתחתיו איור שכונה בעלת מבנים חדשים בגרמניה, עליה כביכול השתלטו היהודים. מהפרסומים האנטישמים המסוכנים ביותר שיצאו בגרמניה.

פרסום אנטישמי מסוכן במסווה של מחקר היסטורי - מדעי, המנסה להדגים כיצד צמח "יהודי הגטו" לשליטה בכל מוקדי הכח של גרמניה. המחבר סוקר באריכות את תקופת האמנציפציה וטוען כי כתוצאה משוויון הזכויות שהוענק להם חדרו היהודים לעמדות כח בכל תחומי החיים הציבוריים והם השולטים למעשה בגרמניה. המחבר טוען כי קבלתם של היהודים כאזרחים שווי זכויות מצד השלטונות הגרמנים עמדה בניגוד לרצונה פה אחד של האוכלוסייה הגרמנית. הוא מדגים כביכול את שליטת היהודים בכל תחומי החיים הגרמנים. וטוען כי הדברים נכונים לגרמניה כמו להולנד ולשוויץ ולארצות אירופה נוספות. בד בבד עם הניסיון להציג תמונה של חדירת היהודים למרקם הפנימי הגרמני המחבר ממזער את תופעת רדיפות היהודים ואת הפוגרומים שעבר העם היהודי במשך השנים, וטוען שתמיד המספרים של הנרצחים בהם היו מוגזמים, וכן שמרבית הפוגרומים היו מוצדקים, שכן האוכלוסייה לא יכלה לעמוד יותר בנגיסה החברתית של היהודי בשעה שהיא לא קיבלה סיוע מהשלטונות למצוקתה. עוד הוא טוען את הטענה האבסורדית כיצד יתכן שנעשו פוגרומים במספרים כל כך גדולים ביהודים בארצות אירופה השונות, וכיום היהדות באותן ארצות משגשגת לרבבות ולאלפים. פרק שלם מוקדש לנושא הטבילות של יהודים לנצרות, המחבר טוען כי העובדה שהכנסייה הנוצרית הכריחה יהודים לטבול ולהצטרף לדת הנוצרית בכפייה גרמה לכך שטוהר הדם הגרמני חולל, ומציע דרכים להשיב את טוהר הדם הגרמני, ואף לרדוף את הכנסייה הנוצרית בשל כך. אוטו מאשים את הקיסר פרידריך השלישי, את ביסמרק, ואת הקיסר וילהלם השני ומנהיגים גרמנים נוספים בכך שפעלו להיטיב את מצבם של היהודים. את יהודי המזרח הוא מכנה "טפילים", וכל אימת שהוא עוסק ביהדות המזרח הוא כותב אודותם בזלזול ובהתנשאות ורואה בהם קבוצת אנשים פרימיטיבים מהזן הלא מפותח והמזיק. לכל אורך הספר ניכר עד כמה היה המחבר אנטישמי חולני, הוא קובע כי אין כמעט תחום שהיהודים לא אשמים בו: פרק שלם בספר עוסק בשליטה של היהודים בעיתונות הגרמנית, כמו גם הוקדש פרק להסביר את נחיתותם של היהודים באמנות היצירתית, היהודים הגנבים לוקחים "ריבית כפרית" ובכך ממוטטים את אנשי הכפר הגרמנים מהמעמד הנמוך, מספר העבריינים בקרב היהודים גדול ממספרם בקרב אומות אחרות, וכהנה וכהנה. באחד הפרקים הוא יוצא בהתקפה נגד אזרחים גרמנים שלהם קשרי ידידות עם יהודים, וחושד אותם בעצמם בתערובת דם יהודי. עוד הוא מאשים את היהודים בריגול לטובת מעצמות שנלחמו בגרמניה.
כאשר הוא סוקר את השליטה היהודית על הכלכלה הגרמנית הוא מכנה את היהודים בכינוי הגנאי "יהודי המטבעות". כשהוא תומך עצמו בעלילת "הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא מנסה להוכיח את טענת הקונספירציה לפיה היהודים בכל מדינות העולם מאוחדים ביניהם במטרה לשלוט בכח ומתערבים ביחסים הפוליטיים שבין המעצמות על מנת לשרת את האינטרס הפרטי של העם היהודי. על ההוגים היהודים הגדולים כגון שפינוזה ומנדלסון הוא טופל כי כל תורתם מועתקת למעשה ממשנתם של הוגים גרמנים, וכי הם לא חידשו דבר, את התנועה הציונית הוא מאשים באימפריאליזם ובניסיון לצבור כוח יהודי במדינות העמים, ועוד. בחלקו השני של הספר, בניסיון להציג תמונה של אחדות דעים בגרמניה נגד היהודים מצטט המחבר ממקורות גרמנים רבים משפטים של כותבים שונים בגנות היהודים, על מנת להוכיח כי התפיסה האנטישמית היא עובדה מוסכמת בגרמניה כולה, ולא רק פרי "מחקרו" האישי, וממליץ לגרמניה להיפטר מהר ככל האפשר מהיהודים פן יהיה מאוחר ולא תהיה עוד דרך חזרה.

בעמודים האחרונים של הספר פרסומות לספרים ולפרסומים אנטישמים שיצאו בגרמניה, וכן בגב הכריכה פרסומת לספר על העם היהודי בן אלפי השנים: "הספר נכתב בלב ובנשמה ורק מתוך כוונה טהורה לגרום לעם שלנו ולכל שאר העמים האריים להיות מודעים לסכנות שהיהדות מאיימת עלינו. לכן יש לקרוא את ספרו של בילדמייסטר בכל בית ארי כדי שיפיץ את ההארה, הידע והבהירות הטמונים בו ושישכנעו אותנו בצורך בהגנה גם בשעה האחרונה".

אלפרד ארנסט רוזנברג [1893-1946] אידאולוג נאצי ופושע מלחמה בשירות גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה שהיה בין האחראים לשואה. נידון למוות במשפטי נירנברג בשל חלקו בפשעים נגד האנושות והשמדת עם. היה בדרגת רייכסלייטר במפלגה וכיהן מטעמה כשר לשטחים הכבושים במזרח. רוזנברג התמנה בשנת 1923 לעורך עיתונה של המפלגה הנאצית "Völkischer Beobachter". רוזנברג נבחר לרייכסטאג באוקטובר 1930 ופרסם את ספרו "המיתוס של המאה העשרים". הרעיון העיקרי של הספר הוא שהיסטוריה של עמים בכלל ושל העם הגרמני בפרט, חייבת להכתב מחדש במונחים של מאבק בין גזעים. ספר זה זכה לפרסום ותפוצה עצומה ונמכר בלמעלה ממיליון עותקים, שני רק ל"מיין קאמפף". לאחר מבצע ברברוסה, שבו נכבשו שטחים נרחבים מברית המועצות בשנת 1941, מונה רוזנברג לשר ה"אוסט-מיניסטריום" האחראי על ניהול השטחים הכבושים במזרח - נציבות הרייך אוסטלנד. בתפקיד זה הוציא לפועל את כל תוכניותיו הגזעניות, והיה בין האחראים לפשעי מלחמה רבים, לשיעבוד האוכלוסייה הסלאבית בשטחים אלו, לפעולות השמדת יהודים בשטחים שהיו נתונים לפיקוחו, ולפשעים רבים ומגוונים נגד האנושות. רוזנברג נתפס בידי בעלות הברית לאחר סיום המלחמה, ב-18 במאי, בבית חולים צבאי בו שהה בשל שטף דם בקרסול רגלו השמאלית. במשפטי נירנברג הואשם בקשר לקשירת פשעים כנגד השלום, תכנון, ייזום וניהול מלחמה תוקפנית, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הוא הורשע ב-1 באוקטובר ונדון למוות. הוצא להורג בתלייה ב-16 באוקטובר 1946. כשנשאל האם יש ברצונו לומר מילים אחרונות, הוא ענה "לא".

X, [1], 319 עמ'. 25 ס"מ. רבים מדפי הספר לא נחתכו בדפוס. כריכה מקורית עם מעטפת הנייר המקורית. מצב טוב מאד.

פריטים נוספים

שאל על פריט