Judenkatechismus oder: Was muß man über die Juden wissen? – "הקטכיזם היהודי או: מה צריך לדעת על היהודים?" מאת "Traugott". פרסום אנטישמי חריף במיוחד הכתוב בצורת "הגדרות" וטיעונים קצרים על אופיו ה"אמיתי" של היהודי. וינה, 1928. בעמוד השער איור של דמויות יהודיות עולות בלהבות. נדיר ביותר.
"אנטישמיות אינה חרפה של המאה, אלא הגנה מוצדקת מפני דיכוי וכפיית הזהות היהודית הבלתי נסבלת." (מהחוברת)
פרסום אנטישמי חריף הבנוי ככתב־אשמה שיטתי נגד היהודים, וערוך במבנה של שאלה ותשובה (קטכיזם) המופיעים ב 108 סעיפים שונים שכל אחד נועד "להסביר" את האמת על היהודים באופן של שילוב של פסאודו־דת, קונספירציה פוליטית ודה־הומניזציה, שנועד להצדיק הדרה, עוינות ואלימות נגד העם היהודי. כך למשל: "מהיכן מקורם של המאפיינים הפסיכולוגיים של יהודים? המאפיינים הפסיכולוגיים של יהודים נובעים מנטייתם הפסיכולוגית ובמיוחד מדתם. איזה רוע השפיע בצורה הגדולה ביותר על היהודים? לדת הייתה השפעה מכרעת על היהודים, אך היא לא הצליחה לדחוק את המאפיינים הגזעיים… כיצד ניתן להוכיח את נטייתם של היהודים לחמדנות, ריבית, מיקוח והונאה? אלוהיהם האמיתי של היהודים הוא הכסף. ריבית תמיד הייתה מעשה המקושר ליהודים; ריבית והתפרצויות של שנאה עזה ביותר כלפי נוצרים היו בדרך כלל גם הסיבות לרדיפת יהודים. היהודים גרמו לשנאה לא רק מצד הנוצרים אלא גם מצד עובדי אלילים בגלל תכונותיהם השליליות… היהודים אינם רוצים שום קשר לעבודה פיזית או כפיים; הם מעדיפים מסחר ועסקאות פיננסיות..", וכן: "כיצד באה לידי ביטוי גאוותם ויהירותם של היהודים? על פי כתבי הקודש שלהם, היהודים רואים את עצמם כעם הנבחר היחיד של אלוהים, חסרי נימוסים, ורואים באנשים אחרים יצורים מסדר נמוך יותר…". או: "כיצד היהדות שולטת באמצעות העיתונות? היהדות שולטת באמצעות העיתונות, בכך שהיא מכפיפה את המדע, האמנות, הרווח הכספי, ובמיוחד את דעת הקהל, למטרותיה שלה…". בסעיף אחר נכתב: "יהודים בוחרים במקצוע עורכי הדין משום שהוא מציע להם את ההזדמנות להפר את החוק הלא יהודי, לערער את יסודות החוקה הלא יהודית, לבלבל מוחות, לערער את הביטחון המשפטי של המדינה, ולכבוש את ידי המוחות המבולבלים למען שליטה עולמית של היהדות". וכן לכל אורכה של החוברת.
החוברת פותחת תחילה בהצגת “היהודי ההיסטורי”, תוך שימוש סלקטיבי ומעוות במקורות יהודיים (תלמוד, משנה וגמרא) ובאירועים מן הנצרות הקדומה, במטרה לטעון לאיבה מהותית קדומה בין היהדות לנצרות. בהמשך עובר הטקסט לדיון ב“יהודי המודרני”, ומשרטט נרטיב קונספירטיבי שלפיו היהדות פועלת להשגת שליטה עולמית באמצעות אמצעים חומריים כגון כסף, בורסה, עיתונות, אמצעים ארגוניים־אישיים כגון בונים חופשיים, ליברליזם, סוציאליזם וקומוניזם ובחירה מכוונת במקצועות מסוימים. במסגרת זו נטענות טענות בדבר קונספירציה שהינה “תוכנית יהודית” מאוחדת המונהגת באמצעות הנהגה עליונה נסתרת שהציונות היא אחת מזרועותיה. פרק נרחב מוקדש לתיאור “היהודי במלחמה”, ובו מיוחסים ליהודים, באופן גורף וללא בסיס, מעשי השתמטות, בגידה, ספסרות ורווחי־מלחמה, הסתה דיפלומטית והשפעה מכרעת על תוצאות מלחמת העולם הראשונה והסדר המדיני שלאחריה. הטקסט מציג את היהודים כאחראים לערעור מדינות, לשעבוד כלכלי ולשליטה באמצעות עיתונות, תרבות, אמנות ומדע.
לאורך החוברת משולבות קביעות סטריאוטיפיות בדבר ה“אופי יהודי” כביכול: חמדנות, חומרנות, יהירות, סלידה מעבודה פיזית, עוינות לנצרות וחוסר סובלנות – תכונות המוצגות כסיבה היסטורית מוצדקת לפוגרומים שנעשו ביהודים. הסיום כולל אזהרות מפורשות ללא־יהודים ורטוריקה מאיימת, המלבישה את השנאה בלשון מוסרית־דתית.
בסוף החוברת מופיעה המסקנה המעשית המתבקשת מכל דברי השטנה שהופיעו לכל אורכה. תחת הכותרת: "אנטישמיות (התנגדות ליהודים, רדיפת יהודים)" נכתב: "בשל המאפיינים הפסיכולוגיים שאושרו על ידי היהודים עצמם: חומרנות (נטייה לחושי, למוחשי), נטייה לריבית ולמיקוח, אכזריות במסחר, סלידה מעבודה פיזית, גאווה ויהירות. העם היהודי הוא מושא לסלידה, ואף לחוסר נסבלות, עבור עמים אחרים; דרך התלמוד וכתבים רבניים אחרים, אשר נוטפים שנאה כלפי הנצרות ועמים אחרים, ומפארים תאוות כוח, ריבית ואכזריות כלפי לא יהודים, יהודה מהווה איום וסכנה מתמידים עבור הנוצרים ואף עבור כל העמים הלא יהודים… יהודים רבניים ויהודים רפורמים שניהם מהווים סכנה עצומה לכל עם לא יהודי.
מהדורה נדירה שאיננה מופיעה בקטלוג הספריות העולמי WorldCat (שם מופיעה מהדורה ללא ציון שנה שהם מתארכים לשנת 1921 בקירוב ורשומה אך ורק בספריה הלאומית בירושלים).
80 עמ'. מצב טוב.
