"Лагерь уничтожения" – "מחנה ההשמדה", פרסום סובייטי מוקדם מאת קונסטנטין סימונוב על זוועות מחנה מיידנק. הוצאת נציבות ההגנה העממית (Народного комиссариата обороны) – המנהל הפוליטי הראשי של הצבא האדום. מוסקבה 1944, יצא לאור עוד לפני תום המלחמה. מלווה בתצלומים קשים לצפייה של מתקני ההשמדה ההמונית במחנה ושל גופות הנספים וחפציהם האישיים. נדיר ביותר.
תיעוד מוקדם של הזוועות שבוצעו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה מיידנק מיום הקמתו ובמהלך מלחמת העולם השנייה. בחוברת תיאורים של ההשמדה השיטתית, עדויות ראשונות שהתקבלו לזוועות שבוצעו על ידי הנאצים, כפי שכותב סימונוב: "דיברתי אולי רק עם מאית מהעדים וראיתי אולי רק עשירית מהעקבות האמיתיים של הפשע…". הממצאים המופיעים כאן נאספו ברובם על ידי הצבא האדום עם הגיעו למחנה בחודש יולי 1944. אף ש-1,000 אסירים נלקחו מהמחנה בצעדת מוות, הצבא האדום מצא אלפי אסירים שעדיין נותרו במחנה ושפע עדויות לרצח ההמוני שבוצע שם, ובהן תאי גזים, משרפות וצריפי אחסון ומגורים בתנאים לא אנושיים.
בחלקו הראשון מתאר סימונוב לפרטים את אופן בניית המחנה בידי שבויים יהודים ופולנים שכבר בשלב זה הועסקו בכפייה עד מוות, תהליך ההשמדה – החיטוי, השימוש בגז הציקלון B להשמדה המונית – פרטים רבים שנחשפו לראשונה אודות הגודל והמבנה של תאי הגזים ואופן החדרת הגז לחלל החדר, הקרימטוריום ושריפת הגופות (כולל תיאורים מחרידים על אופן השריפה, מספר הגופות שנשרפו ביום ועוד), תליה, יריה, שיטות העינויים השונות של הנאצים במסגרת מה שכונה "מסדר הערב", ובאופנים אחרים. בין היתר, סימונוב מתאר לפרטים את ההוצאה להורג ההמונית שהתרחשה במחנה בחודש נובמבר 1943 – בו נרצחו 18,000 אסירים ביום אחד ביריית סוללה אל תוך בורות שהוכנו מראש, ועוד. בחלקו השני, עדויות אסירים ניצולי מיידנק המתארים את זוועות המחנה, תוך אזכור שמות של חבריהם שנרצחו, ופרטים רבים על אופן השמדתם.
הדוח מבוסס על מסמכים פנימיים של ראשי האס אס מפקדי המחנה מהשנים 1941-1944 שנמצאו בזמן המלחמה ולאחריה, וכן על עדויות אסירים. למרות הקושי באיסוף ראיות לכלל תמונה מלאה הצליח הצבא האדום בשלב מוקדם יחסית לקבל תמונה די ברורה של האופן בו עבדה תעשיית המוות במחנה, כפי שכותב סימונוב: "הנחת היסוד הראשונה של אנשי האס-אס שהיו אחראים על המחנה הייתה זו: כל האנשים שנכנסו למחנה, בין אם שבויי מלחמה ובין אם אסירים, בין אם רוסים, אוקראינים, פולנים, בלארוסים, יהודים, צרפתים, פרסביטריאנים וכן הלאה, יושמדו במוקדם או במאוחר, לעולם לא יעזבו את המחנה במהלך חייהם ולא יספרו לאף אחד על המתרחש שם. הנחת יסוד זו קבעה הן את התנהגות השומרים והן את שיטות ההשמדה בתוך המחנה. המתים שותקים ואינם יכולים לספר דבר. הם אינם יכולים לספק פרטים או לאמת פרטים אלה במסמכים…".
פרסום זה במקור הרוסי הינו מהראשונים אי פעם שחשפו בצורה שיטתית את זוועות מיידנק. תוך זמן קצר תורגמה החוברת לכמה שפות. עיצוב הכריכה: בחלק העליון מופיע איור של מחנה מוקף גדרות תיל. למטה ציור מזעזע של ערימות גופות.
נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי WorldCat.
45 [1] עמ'. קרע עוקב (משוקם) בדפים הראשונים ללא פגיעת טקסט. מצב טוב.
