KZ SACHSENHAUSEN – מחנה הריכוז זקסנהאוזן – 'הועדה הראשית 'קרבנות הפאשיזם' – אוסף מוקדם של כ – 10 עדויות אסירים ששרדו ממחנה הריכוז זקסנהאוזן שבברלין, הוצאת לוסי גרוסר. הקדמה מאת Karl Schroder. ברלין [1946] – מהדורה ראשונה. גרמנית. נדיר.
"עבדתי מיולי 1942 ועד ליום שעזבנו 21 באפריל 1945 בחוות ארנבי אנגורה השייכת למחנה ממש ליד הקרימטוריום. קורבנות שיטת היטלר הובילו אותנו על פני מקום עבודתנו, מתחת לעינינו אל בית המטבחיים האנושיים. לא היו הרבה ימים בזמן הארוך הזה שלא ראיתי אנשים הולכים בדרכם האחרונה… בין השנים 1942 ל 1945 ראיתי עשרות אלפי אנשים הצועדים אל מותם בחסות האס אס בזקסנהאוזן" – עדויות בגוף ראשון של 10 אסירים שונים ששרדו את מחנה זקסנהאוזן, חלקם שהו במחנה כמה שנים, מפרטים אודות זוועות המחנה. ההוצאות להורג, התזונה הלקויה במחנה והרעב, תהליך ההרג בקרימטוריום, תא הגזים במחנה שהתחזה לשירותים, הניסויים המחרידים שבוצעו בגופם של האסירים, עבודת התליינים הנאצים, ההתעללויות, פעולת המשרפות, עבודות הכפייה, האכזריות הנאצית כלפי היהודים, המאבק לחיים, ועוד. מהפרסומים המוקדמים אודות זוועות זקסנהאוזן.
מחנה הריכוז זקסנהאוזן (KZ Sachsenhausen) היה מחנה הריכוז הראשי לאזור ברלין בתקופת המשטר הנאצי. הוא הוקם ברובע זקסנהאוזן של העיר אורניינבורג, פרבר צפוני של ברלין, כאחד משלושה מחנות ריכוז שהוקמו באותה עת בגרמניה למתנגדי המשטר הנאצי (לצד דכאו ובוכנוואלד). המחנה פעל כמחנה ריכוז נאצי בין השנים 1945–1936, ועל פי הערכות הומתו במחנה קרוב למאה אלף איש מתוך כמאתיים אלף אסירים שנכלאו בו. מיד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 עצרה המשטרה הגרמנית 900 מיהודי ברלין, שנכלאו בזקסנהאוזן. כמו כן נכלאו בזקסנהאוזן יהודים חסרי אזרחות גרמנית שברחו ממזרח אירופה ("אוסט יודן"), ויהודים שהובאו ממקומות נוספים.
39 עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב מאד.
