מכתב פרידה מרגש ששלח דוד בן גוריון לרמטכ"ל היוצא מרדכי מקלף לרגל שחרורו מצה"ל – מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של ראש הממשלה, וחתום בחתימת ידו של דוד בן גוריון. ירושלים, כט' בכסלו תשי"ד, 6 בדצמבר 1953.
במכתבו כותב בן גוריון: "לראש המטה הכללי, רב-אלוף מרדכי מקלף. בצער רב אני נפרד ממך היום, עוד לפני היפרדי מצבא הגנה לישראל. אני חייב לך תודה אישית עמוקה, על אשר נשמעת לי למרות רצונך ונטיתך, וקיבלת עליך לשרת לפחות שנה אחת כראש-המטה הכללי. אולם תודתי זו היא רק חלק מִצְעָר מהחוב שהעם כולו חייב לך על שירותיך המבורכים במשך שבע-עשרה מאז היותך נער בן שש-עשרה, בהגנה, בבריגדה העברית במלחמת העולם, בהצלת שארית יהדות-אירופה ובעליה ב', ושוב בהגנה שנה ולבסוף בצבא הגנה לישראל – החל כמפקד גדוד וגמור כראש-המטה הכללי…".
בן גוריון ממשך ומפרט את תרומתו הציבורית של מקלף תוך ציון פועליו בשנות צעירותו, חלקו בשירות ב"גדודים העבריים", שנות התנדבותו ב"בריגדה היהודית", שירותו כמפקד גדוד חי"ש בחיפה ב 1947 ובמלחמת העצמאות: "כמפקד על מרחב העיר זכית למלא תפקיד מכריע בשחרור עיר-הנמל הראשית בארץ בקרב הסופי שבין ההגנה ובין הכנופיות הערביות באפריל 1948", חלקו במבצע "כרמל" ובקרבות לשחרור הגליל המערבי, ולבסוף חלקו בבניית צה"ל עם תקומת המדינה בשנים בהן היה עוזרו ושותפו הראשי של רב-אלוף יגאל ידין. בן גוריון מסיים בנימה אישית: " וצר לי מאוד מאוד על הפרידה הזאת". ומברכו: "תצליח בכל מעשיך להבא – כאשר הצלחת עד היום ותהיה לברכה למדינת-ישראל.
בהוקרה ובחיבה,
ד. בן-גוריון
ראש הממשלה ושר הבטחון".
מרדכי מקלף, הרמטכ"ל השלישי של צה"ל, כיהן בתפקיד בין השנים 1952–1953, לאחר מינויו על ידי דוד בן־גוריון. מקלף נודע כאדם נחוש, שקט ויעיל, והיה מקורב לבן־גוריון הן מבחינה מקצועית והן אישית. בן־גוריון העריך את תבונתו ואת גישתו הישירה והלא ראוותנית, וראה בו מפקד שיוכל לחזק את הצבא הצעיר ולהתמודד עם אתגרי התקופה. תחת פיקודו של מקלף, החל צה"ל להתעצב כצבא סדיר ומאורגן, והונחו יסודות לתכנון לטווח ארוך. על אף תקופת כהונה קצרה, שיתוף הפעולה בינו לבין בן־גוריון היה הדוק ותרם לבניין הכוח הצה"לי בראשית דרכו.
4 עמ'. 28 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
