חתימת ידו של ראש האלטסטנראט ("מועצת הזקֵנים") של גטו טרזיינשטט יעקב אדלשטיין (שנספה באושוויץ), על מסמך העוסק בניסיון סיוע והצלה – המשרד הארץ ישראלי בפראג, סוף שנות ה-30.
מסמך הצלה עבור אמו של יהודי בשם D. V. Zaitschek – בניסיון להשיג לה דרכון בריטי. במכתבו כותב אדלשטיין: ״קיבלתי את מכתבך מיום 15 לחודש זה והגשתי את בקשת אמך למשרד הדרכונים הבריטי, אני מקווה שתצליח הפעם, בשלום חם, יעקב אדלשטיין״.
יעקב אדלשטיין [1944- 1903 אושוויץ] יהודי צ'כי ששימש כראש התנועה הציונית הצ'כית, היה מנהל המשרד הארצישראלי של הסוכנות היהודית בפראג (משנת 1933) ואיש "החלוץ". בגיל 38 מונה לראש האלטסטנראט ("מועצת הזקֵנים") של גטו טרזיינשטט. אדלשטיין נולד ב-1903 בהורודנקה שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוקראינה). בעת מלחמת העולם הראשונה הגיע עם משפחתו לברנו, ושם הצטרף לתנועת "בלאו וייס". בידי אדלשטיין ומשפחתו היו עוד לפני המלחמה סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל, והם התכוונו להגיע לקיבוץ גבעת חיים, אולם אדלשטיין בחר להישאר ולא לנטוש את חברי הקהילה. ב-1939 נשלח על ידי הגרמנים למחנה ניסקו, משם הצליח לחזור לפראג. אדלשטיין הגיע לגטו טרזיינשטט בדצמבר 1941. כראש האלטסטנראט (מועצת הזקֵנים) של הגטו לצד פאול אפשטיין, הוא ניסה להקים עיר יהודית של ממש בטרזיינשטט ואף העז להתעמת עם אדולף אייכמן, ראש המחלקה היהודית של האס אס, שהיה אחראי על גירושם של יהודי צ'כיה, פולין, אוסטריה והונגריה לגטאות ולמחנות ריכוז. בשלב מסויים הוצע לאדלשטיין להימלט מטרזיינשטט. את ההצעה העלה ארגון החלוץ, אולם אדלשטיין דחה את ההצעה, בשל דאגתו לבני קהילתו. בדצמבר 1943 נשלח עם משפחתו לאושוויץ, לאחר שהואשם בזיוף תעודות זהות למטרת הצלת יהודים. הוא הוצא להורג בבלוק 11 ב-20 ביוני 1944, יחד עם משפחתו.
[1] דף. 21×15 ס״מ. קשקושים בדיו אדומה. מצב טוב.
