DOKUMENTY ZBRODNI I MĘCZEŃSTWA – "מסמכים של פשעים וסבל" (או "תיעוד פשעים וייסורים"). הוצאת הוועדה ההיסטורית היהודית של מחוז קרקוב (Wojewódzka Żydowska Komisja Historyczna w Krakowie) – תיעוד מוקדם של הזוועות שביצעו הנאצים במהלך הכיבוש הגרמני של פולין, בעיקר נגד יהודים ופולנים, בעריכת מיכאל בורוביץ' (Michał M. Borwicz), נלה רוסט (Nella Rost) ו יוזף וולף (Józef Wulf). קרקוב, 1945 – מהדורה ראשונה. עותק מוקדש וחתום בידי ניצול השואה וההיסטוריון היהודי פולני יוזף וולף (מעורכי הספר, חתימת ידו של וולף הינה נדירה ביותר, שכן מיעט מאד לחתום). פולנית.
מאוסף העדויות הראשונות שפורסמו על ידי הוועדה הראשית לחקר פשעי היטלר (Główna Komisja Badania Zbrodni Hitlerowskich w Polsce), גוף פולני שהוקם לאחר המלחמה ועסק באיסוף מאסיבי של עדויות, מסמכים, תמונות וראיות משפטיות על פשעי המלחמה שבוצעו על אדמת פולין במטרה לתעד את השואה בזמן אמת. החוברת כוללת עדויות קשות של ניצולים ממחנות הריכוז ברגן בלזן, מיידנק, בוכנוואלד, דכאו, אושוויץ, ואחרים מהן עולה תיעוד מפורט של הליך השמדת יהודים במחנות הריכוז, האופן בו פעלו תאי הגזים להשמדת יהודים, העינויים הבלתי נסבלים שעברו האסירים במחנות לרבות ניסויים רפואיים שנעשו בגופם של האסירים – התקבלו כאן עדויות מכלי ראשון של אסירים שהיו נוכחים בזמן הניסויים, או שבגופם שלהם עצמם נעשו הניסויים, הזוועות שביצעו הנאצים בגטאות פולין, תיעוד של אקציות ורציחות המוניות, חשיפה ראשונה של מסמכים רשמיים נאציים או שוטרים משתפי פעולה, דו"חות רפואיים, ועוד. כמו"כ מופיעות סקירות פרטניות של אזורים או קהילות יהודיות שנחרבו. "מטרת המוסד האוסף ומפרסם חומרים תיעודיים היא להציג את האמת, ללא סגנון אך פשוטה וללא שינוי, ולהביאה לאור הגלובלי של ימינו…" (מהמבוא). מרבית העדויות בספר קשות לקריאה שכן הן מתארות בפירוט נרחב את רדיפת היהודים ואת האכזריות הנאצית שלא ידעה גבולות. לראשונה העולם נחשף למעשי הזוועה שנעשו בתוככי מחנות המוות למרות שהנאצים עשו כל שביכולתם לטשטש ולהסתיר את הזוועות שביצעו.
ועדות היסטוריות יהודיות קמו ב-1944–1945 ביוזמת שורדי שואה, חוקרים, פעילים יהודים ואינטלקטואלים. תכליתן הייתה לאסוף עדויות מפורטות מהשורדים, מסמכים נאציים, תצלומים וראיות אחרות לתולדות ההשמדה היהודית, והעדויות שאספו בזמן אמת נחשבות לאמינות ביותר ולחשובות ביותר שכן נלקחו זמן קצר לאחר ההתרחשות מעדים שחוו את הזוועות על בשרם.
יוזף וולף [1974–1912] יהודי גרמני, ניצול שואה ואחד מחוקרי הנאציזם והשואה הראשונים והבולטים. נולד בקמניץ וגדל בקרקוב, שם החל בלימודי רבנות באוניברסיטה היהודית. לאחר כיבוש פולין, נכלא עם משפחתו בגטו קרקוב והצטרף למחתרת יהודית. עם גילוי פעילותו נעצר ונשלח לאושוויץ, ממנו שרד גם את צעדת המוות. אשתו ובנו שרדו אף הם, אך שאר בני משפחתו נרצחו.
לאחר המלחמה נשאר בפולין והיה בין השנים 1945–1947 חבר בוועדה היהודית ההיסטורית המרכזית, שעסקה בתיעוד פשעי הנאצים. ב־1947 עבר לפריז, וב־1952 השתקע בברלין, שם פרסם ספרים רבים על הרייך השלישי, ובהם ביוגרפיות של היינריך הימלר ומרטין בורמן.
בשנת 1965 הציע להפוך את וילת ואנזה, מקום קבלת ההחלטה על "הפתרון הסופי", למרכז הנצחה ותיעוד, אך הצעתו נדחתה על ידי הממשלה הגרמנית. תחושת חוסר האונים מול אדישות החברה הגרמנית הביאה אותו להתאבד בשנת 1974 בקפיצה מחלון דירתו מהקומה החמישית שבשרלוטנבורג. במכתב לבנו כתב: "פרסמתי 18 ספרים על הרייך השלישי ולא הייתה להם אף השפעה. ניתן לתעד כל דבר עד המוות לגרמנים. ישנו משטר דמוקרטי בבון. אולם רוצחי ההמונים מסתובבים חופשי, חיים בבתיהם הקטנים ומגדלים פרחים". לאחר התאבדותו הובא לקבורה בחולון.
XV, 214, [7] עמ'. מצב טוב מאד.
