Address Unknown by Kressmann Taylor Address Unknown will be read in less than half an hour-but it will be re membered for a lifetime. – "מען לא ידוע" מאת הסופרת האמריקנית קרסמן טיילור כתובת לא ידוע תיקרא תוך פחות מחצי שעה – אבל תזכרו אותה לשארית חייכם". הספר אשר חשף בפני הציבור האמריקני, עוד בטרם החלה מלחמת העולם השנייה, את אופיו האנטישמי והטוטליטרי של המשטר הנאצי, ואת הסכנה הטמונה בו. הוצאת Simon and Schuster. ניו יורק 1939 – מהדורה ראשונה – עותק חתום בידי המחברת. כריכה קשה עם מעטפת הנייר המקורית.
נובלה שנכתבה בצורת סדרת מכתבים בין השנים 1932 ל 1934 בזמן עליית הנאצים לשלטון, בין סוחר אמנות יהודי בשם מקס איינשטיין (Max Einstein) השוהה במשרדו בסן פרנסיסקו לבין שותפו העסקי הלא יהודי מרטין שולץ (Martim Schulse) אשר שב לגרמניה ב 1932 והמתגורר במינכן. ההתכתבות משקפת את השינוי הבלתי נתפס שעברו הגרמנים מאוהבים לאוייבים והיא מגולמת בהתכתבות עצמה – כיצד ידידו הטוב של היהודי, הגרמני מקס איינשטיין הופך אט אט לאויבו עם התחזקות הנאצים בגרמניה.
התכתובת נשלחת על רקע עליית הנאצים לשלטון. לאחר מכתבים של דרישת שלום שואל מקס: "מי זה אדולף היטלר שנראה שהוא עולה לשלטון בגרמניה? אני לא אוהב את מה שאני קורא עליו". וידידו הגרמני מספר לו במכתב תשובה: "שמעתם כמובן על האירועים החדשים בגרמניה, ותרצו לדעת איך זה נוגע לנו כאן מבפנים. אני אומר לך באמת, מקס, אני חושב שבמובנים רבים היטלר טוב לגרמניה, אבל אני לא בטוח. כעת הוא ראש הממשלה הפעיל. אני בספק גדול אם אפילו הינדנבורג יוכל כעת להוריד אותו מהשלטון, שכן הוא באמת נאלץ להציבו שם. האיש הוא כמו הלם חשמלי, חזק כמו שרק נואם גדול וקנאי יכול להיות. אבל אני שואל את עצמי, האם הוא די שפוי? חיילי החולצה החומה שלו הם מההמון. הם בזזו והחלו ברוע של הכאות יהודים… הם זוכים לאהדכה בכל מקום, אתה מרגיש את זה ברחובות ובחנויות…". עוד הוא מתאר כיצד הוא עצמו נסחף אחר גל ההיטלריזם החדש: "אני עכשיו פקיד ועובד במשטר החדש ואני צוהל בקול רם מאוד. כולנו, הפקידים ממהרים להצטרף לסוציאליסטים הלאומיים. זה השם של מפלגתו של מר היטלר. אבל יש עוד משהו, הרגשה שאנחנו מגרמניה מצאנו את ייעודנו ושהעתיד מגיע לעברנו בגל סוחף. אנחנו חייבים להתקדם. אנחנו חייבים ללכת עם זה. גם עכשיו נעשות עוולות. חיילי הסערה זוכים לרגע הניצחון שלהם…". מהצד השני משיב לו מקס כי בנו של אהרון זילברמן הגיע חזרה מברלין והוא מתאר זוועות שנעשות על ידי אנשיו של היטלר. ההתכתבות הולכת ונעשית יותר ויותר מתוחה וישירה כאשר החדשות מגרמניה מגיעות לארצות הברית. מרטין לא מסתיר את רגשותיו האמיתיים וכותב: "בכל הכנות אומר שאהבתי אותך, לא בגלל הגזע שלך אלא למרותו". ומסביר לו שלידתה מחדש של גרמניה נועדה לטהר את הדם הגרמני ולפתור את הבעיה היהודית ככלל. מקס מגיב בהלם כיצד ידידו הטוב משכבר הימים מרטין משתנה אל מול עיניו לאחר שהוא מספר לו על שריפת ספרי היהודים כאירוע מוצדק: "אתה טועה, אני ליברל אמריקאי? לא! אני פטריוט גרמני… אתה אומר שאנחנו רודפים אנשי מחשבה ליברלית, אנחנו הורסים ספריות. אתה צריך להתעורר מהרגשנות המעופשת שלך. האם המנתח חוסך את הסרטן כי הוא חייב לחתוך כדי להסירו? אנחנו אכזריים. ברור שאנחנו אכזריים. כפי שכל לידה היא אכזרית, כך גם הלידה החדשה שלנו. אבל אנחנו שמחים. גרמניה מרימה את ראשה גבוה בין אומות העולם. היא עוקבת אחרי המנהיג המפואר שלה כדי לנצח. מה אתה יודע על זה, אתה שרק יושב וחולם? מעולם לא הכרת היטלר. הוא חרב שלופה. הוא אור לבן, אבל חם כמו השמש של יום חדש. אני חייב להתעקש שלא תכתוב יותר. אנחנו כבר לא אוהדים, כפי שעכשיו שנינו חייבים להבין. מרטין שולס". ההתכתבות הולכת ודועכת מחמת השקפותיו של מקס ההופכות יותר ויותר לאומניות קיצוניות, עד שלבסוף במכתב שפותח לראשונה בהצהרה "הייל היטלר" מרטין מבשר למקס שאחותו היהודיה אשר הוסתרה בביתו נרצחה על ידי אנשי פלוגות הסער, משום שלא רצה לסכן את עצמו בעבור שמירה על יהודייה ומוסיף כי היא "היתה טפשה מאד שהגיעה לגרמניה". ומפציר בו להפסיק לשלוח לו מכתבים מפני אימת הצנזורה.
קתרין קרסמן טיילור (Kathrine Kressmann Taylor; 1996 – 1903) סופרת אמריקנית שהתפרסמה בעיקר בזכות ספרה זה. התכתובת שלפנינו הופיעה לראשונה במגזין Story בשנת 1938. ויצאה לאור לראשונה כספר במהדורה שלפנינו ב 1939. עם צאתו לאור בתוך עשרה ימים נמכרו 50,000 עותקים בארצות הברית ובחלק גדול של אירופה, ואזלה כל ההדפסה של המהדורה. הנובלה תורגמה במשך השנים למעל 20 שפות לרבות מהדורה בהולנדית שהוחרמה לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים, ומהדורה בגרמנית שהודפסה במוסקבה. בגרמניה הספר נאסר להדפסה בכל שנות השלטון הנאצי. בשנת 1995 קתרין הייתה בת 91, אז פורסם מחדש "מען לא ידוע" על מנת לציין יובל שנים לשחרור מחנות הריכוז. הספר תורגם לעשרים שפות, והגרסה הצרפתית נמכרה ב-600,000 עותקים. בשנת 2001 הספר יצא לאור לראשונה בגרמניה, וכן תורגם לעברית. הגרסה העברית הייתה לרב מכר, ואף עובדה לבמה בתיאטרון הקיבוץ, וצולמה לטלוויזיה, והיא מוקרנת לעיתים ביום השואה, ומוצגת בפני נוער, ומדריכי משלחות נוער לפולין. פרסומו מחדש של הספר הביא לפריחה מאוחרת של הקריירה של טיילור, והיא בילתה את שנותיה האחרונות בחתימה על ספרים, ומתן ראיונות והרצאות, עד למותה בשנת 1996.
[92] עמ'. 19 ס"מ. קרעים עם חוסרים במעטפת הנייר. בגב הכריכה קרע חסר בחלקה העליון של מעטפת הנייר עם פגיעת טקסט הגב. פרט לכך מצב טוב.
