Um Novo Direito Internacional Nuremberg – "משפט בינלאומי חדש (נירנברג) מאת João das Regras – אסופת מאמרים שפורסמו בשבועון "A NAÇÃO" (האומה) המבקרים את ההתנהלות של השופטים במשפטי נירנברג. כולל נספח מאת Dr. Alfredo Pimenta. ליסבון, 1947 – מהדורה ראשונה. פורטוגזית. נדיר ביותר.
ארבעת המאמרים של ז׳ואאו דאס רגס על ״טרגדיית נירנברג״, ונספח מאת אלפרדו פימנטה (Alfredo Pimenta) – היסטוריון ופובליציסט בולט בימין הקיצוני הפורטוגלי אשר נודע בביקורת החריפה שלו על הליברליזם ועל "צדק המנצחים" של בעלות הברית. בחוברת עולות טענות בזו אחר זו נגד ההתנהלות של המשפט. הכותב טוען כי בית הדין לא היה ניטרלי, אלא גוף שבו המנצחים במלחמה שופטים את המנוצחים (״צדק של מנצחים״). כמו״כ נטען כי בעלות הברית לא הועמדו לדין על פשעים דומים כגון הטבח ביער קאטין (שבוצע על ידי הסובייטים), הפצצות השטיח על ערי גרמניה (כמו דרזדן) והשימוש בפצצות אטום ביפן. עוד נטען כי כל השופטים הגיעו מארבע המדינות המנצחות. לא היו שופטים ממדינות ניטרליות (כמו שוויץ או שוודיה) ולא שופטים גרמנים, מה שעורר ספק לגבי האובייקטיביות של ההליך. עוד נטען כי סעיפי האישום של "פשעים נגד השלום" ו"פשעים נגד האנושות" לא היו קיימים בחוק הבינלאומי בזמן ביצוע המעשים. וכי בעלות הברית המציאו חוקים חדשים כדי להרשיע אנשים על פעולות שהיו חוקיות תחת המערכת המשפטית של ארצם בזמן המלחמה. במשפט הבינלאומי הקלאסי שקדם לנירנברג, המדינה היא שנשאה באחריות, ולא היחיד. וכי להגנה לא הייתה גישה חופשית לארכיונים ולמסמכים כפי שהייתה לתביעה. הוא טוען גם שבית הדין אימץ כללי ראיות גמישים מאוד כדי להקל על הרשעת הנאשמים, דבר שמשפטנים שמרנים ראו בו פגיעה בזכויות הנאשם.
כמובן שהכותב מתעלם מהעובדה שהנסיבות ההיסטוריות חסרות התקדים חייבו פריצת דרך משפטית, שכן היצמדות דווקנית לדין הקיים הייתה מביאה לעיוות דין מוסרי חמור עוד יותר. כמו״כ הוא מתעלם מהעובדה שמעשי הנאצים היו כה נפשעים ונוגדים את המוסר האנושי הבסיסי, עד ששום נאשם אינו יכול לטעון בכנות כי לא ידע שמדובר בפשע; המוסר הטבעי והאוניברסלי מהווה חוק עליון הגובר על היעדר סעיף ספציפי בספר חוקים לאומי כזה או אחר. כדי להתמודד עם הטענה שמדובר ב"צדק של מנצחים", הקפידו בעלות הברית לבסס את האישומים על הררי מסמכים רשמיים של המשטר הנאצי עצמו – פקודות חתומות, פרוטוקולים ויומנים – כך שהראיות הגיעו מתוך המערכת הגרמנית ולא היו תלויות רק בנרטיב של המנצח. בנוסף, עצם קיום הליך משפטי פומבי עם זכות הגנה ועורכי דין נתפס כמענה דמוקרטי נעלה לעומת החלופה של הוצאות להורג ללא משפט, כפי שהוצע בתחילה על ידי חלק מהמנהיגים. באשר לטענת "הציות לפקודות" וחסינות הריבון, נירנברג קבע עקרון מהפכני לפיו פשעים מבוצעים על ידי בני אדם ולא על ידי ישויות מופשטות, ולכן מנהיג או קצין אינם יכולים להסתתר מאחורי תפקידם או מאחורי פקודה בלתי חוקית בעליל. בכך, המשפט לא רק שפט את העבר אלא יצר תשתית למשפט בינלאומי מודרני, המציב את זכויות האדם והאחריות האישית מעל לריבונות המוחלטת של המדינה, מתוך הבנה שהעולם אינו יכול לעמוד מנגד כאשר מדינה פונה נגד אזרחיה שלה או נגד האנושות כולה.
על השער מופיעה חותמת של "LA PENSÉE NATIONALE" עם כתובת בפריז. זו הייתה חנות ספרים והוצאה לאור צרפתית שהתמחתה בספרות ימנית, לאומנית ואנטי-קומוניסטית או כזו המבקרת את הסדר העולמי שלאחר המלחמה. מה שמעיד על כך שהחוברת הופצה בחוגים אינטלקטואליים של הימין האירופי גם מחוץ לפורטוגל.
נדיר ביותר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי worldcat בספרייה בליסבון – פורטוגל.
72 עמ׳. כתמים קלים בכריכה. חלק מהדפים לא נחתכו בדפוס (מחוברים בקצוותיהם העליונים). מצב טוב.
