Ниночка – "נינוצ'קה" (נינה הקטנה) – סיפור תעמולה אנטי-סובייטי על ילדה שהסגירה את אִמה למשטרה החשאית הקומוניסטית במטרה להכפיש את ברית המועצות בעלת הברית של מעצמות ה המערב. סרביה, סוף שנות ה־30 או ראשית שנות ה־40. סרבית. נדיר ביותר.
אלכסנדרה פטרובנה, אישה רוסייה בוגרת, גרה במוסקבה עם בתה נינה (נינוצ'קה), נערה בת 16. האב, מהנדס מוערך, נעלם בתקופת המהפכה. האם נותרת לבד עם הילדה, חסרת רכוש ואמצעים, ומתקשה לפרנס את שתיהן. נינה, שבגרה לנערה יפה, נמשכת לחיי זוהר, שפע והפקרות מוסרית – מתחברת עם מלחים, חיילים וקומוניסטים, בזה להקרבה של אמה, לועגת לדמותה, ודורשת ממנה למסור חפצים פרטיים לשימושה העצמי. כשהאם מסרבת, נינה מעליבה אותה, מאיימת עליה בהלשנה ("אני מכירה קומיסרים, אני אספר להם איך את מתנהגת איתי"), ואף בועטת בה עד שהיא נופלת ארצה. בהמשך, נינה מלשינה על אמה לשלטונות – והאם נעצרת ע"י שני צ'קיסטים (אנשי הבולשת הסובייטית). לפני שהאם נלקחת היא נפרדת מבתה בחום: "שאלוהים יברך אותך, בתי האהובה." נינה נותרת לבדה, אומרת בזלזול: "סוף-סוף אני יכולה לחיות כמו שאני רוצה." כעבור זמן קצר היא שומעת בעיתון שאמה הוצאה להורג על "פעילות אנטי מהפכנית". תגובתה: היא מושכת בכתפיים, מנפנפת בידה, והולכת לדרכה – חסרת כל רגש.
ידוע על מהגרים רוסים גולים שהתנגדו לסטלין, אשר הפיצו באירופה, במיוחד בבלקנים, בצרפת, ובגרמניה, חוברות אנטי-סובייטיות. מטרתן היתה להציג את ברית המועצות כממלכת טרור מוסרי, לפרק את הלגיטימיות של המהפכה, ולהזהיר מהקומוניזם, במטרה להציג את ברית המועצות כמושחתת מוסרית שכן היא חברה לבעלות הברית בזמן המלחמה.
נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי WorldCat.
[4] עמ'. מצב טוב.
