חוברות 1,2,3, ALSACIENS ET LORRAINS a' DACHAU – "אלזסים ולוריינים בדכאו", מאת FRANCOIS GOLDSCHMITT – עדותו של אסיר מחנה דכאו – פרנסואה גולדשמידט חודשים ספורים לאחר שחרור המחנה. סט שלם של שלוש החוברות (ממוספרות), צרפת, דצמבר 1945. מהעדויות הקשות והמוקדמות שנכתבו אי פעם ומתארות לפרטים את זוועות דכאו מאסיר ששהה במחנה במשך כשלוש שנים רצופות. חוברות 1 ו 2 יצאו במהלך 1945 מיד בתום המלחמה, חוברת 3 יצאה בחודש ינואר 1946.
במבוא לחוברת 1 כותב גולדשמידט: "בחודשי המלחמה הנוראים מספטמבר 1939 עד מאי 1945 נאלצו כל בני אלזס ולוריין לסבול סבל שהיה כמעט בלתי נסבל… העיתונים מפרסמים דיווחים מדי יום, מאמרים אלה רק לעתים רחוקות מונחים בצד לשמירה, אולם צאצאינו ילמדו על האומללות יוצאת הדופן שלנו מאות שנים מאוחר יותר רק באמצעות הספר… האירועים החשובים ביותר יתוארו בהדרגה בסדרת כתבים". המחבר הכיר את מחנה דכאו לפני ולפנים שכן הוא הוחזק בו במשך 32 חודשים. בזמן שהותו במחנה הוא נכח במשרדי האס אס מתוקף היותו איש דת והיה חשוף לחומרים רגישים ביותר על ההתנהלות הפנימית של המחנה. הוא רשם הערות ואסף חומרים, למרות שידע בוודאות כי כל מי שאסף חומר נגד הנאצים ונתפס "השתלשל מיד מהגרדום ללא רחמים" כלשונו. המחבר מגולל את סיפורו האישי הקשה החל מהיום בו הגיע לדכאו ביחד עם עוד 80 אסירים, כאשר כל חוברת מתעדת תקופה אחרת בדכאו. הוא פותח בסיפור מחריד באדם שזרק לו לחם מעבר לגדר התיל ימים ספורים לאחר שהגיע למחנה, והלה נורה במקום בידי חייל נאצי, וכיצד לקחו ממנו את מנת הלחם. באותו היום הוא הבין, לאיזה מקום אכזרי וקשה הוא הגיע. וממשיך ומתאר את זוועות דכאו לפרטים על בסיס יומיומי. בתוך הדברים מספר פרנסואה על לא פחות מ 400 אסירים שהכיר באופן אישי וכיצד נספו בזה אחר זה, על כאלו ששרדו את המחנה אך מתו שבועות ספורים לאחר שחרורו מתת תזונה וממחלות, על האכזריות והסאדיזם הנאצי באינספור מקרים, על חבריו הטובים שהתאבדו על ידי השלכת עצמם על הגדר החשמלית, על ה"בונקר" שליד גדר המחנה הדרומית אשר שמש לחקירות אכזריות, ועינויים. בבונקר בוצעו הוצאות להורג, הלקאות בשוט ותלייה על מוט, וכן על חדרי הכלא אשר היו 'חדרי עמידה' בהם עמדו האסירים בחושך עד 72 שעות רצופות. כמו"כ הוא מתאר את הניסויים הרפואיים האכזריים שנעשו במחנה במסווה של 'מרפאה', הוא מתאר כיצד השתוללו במחנה מגיפות הטיפוס והרעב שגבו את חייהם של רבים בסוף, את הקור המקפיא בו נאלצו האסירים לעמוד בבגדי אסיר דקים, שרבים לא עמדו בו, האופן בו פעל הקרימטוריום, ועוד.
במבוא לחוברת 2 כותב המחבר: "לאלו מבין הקוראים שיש להם עצבים רגישים אני ממליץ לא לקרוא חוברת זו… קשה לי גם עם העובדה שאנשים שקרוביהם נספו בדכאו יקראו את הדברים ויצטערו כפליים… אך אינני יכול אחרת… מטרת פרסום הדברים היא לשמור על האנושות מפני הופעתם מחדש של הזוועות הברבריות… בשם הקורבנות הרבים של דכאו…".
שלוש החוברות מלוות בתצלומים קשים לצפייה המתעדים את זוועות דכאו – ערימות גופות הנספים כפי שנמצאו על ידי בעלות הברית, וכן בתצלומי פספורט של אסירים אשר שהו עמו במחנה דכאו, פרטים אודותם, והדרך בה מצאו את מותם במחנה. כמו"כ מופיעה מפת המחנה, איורים של אסירים בסצינות קשות, ועוד. את ההכנסות ממכירת החוברות הקדיש פרנסואה למשפחות הקורבנות.
חוברת 1: 55 [1] עמ'. צרפתית
חוברת 2: 79 [1] עמ'. צרפתית
חוברת 3: 80 עמ'. גרמנית – את החוברת האחרונה בסדרה הוציא פנסואה בשפה הגרמנית במכוון כדי שהעם הגרמני עצמו ידע מה עולל השלטון הנאצי והיא עוסקת באירועים הטראגיים שהתרחשו בדכאו בחורף 1942-1943 , עותקים של החוברת נשלחו במיוחד לגרמניה ונמכרו שם.
שלוש החוברות שלימות ובמצב טוב מאד.
