Duitschlands folterkampen : Oranienbrug Sachenshausen Amersfort Duisburg Dusseldorf en eiland Alderney – מחנות עינויים גרמניים: אורניינבורג – זקסנהאוזן, אמרספוט, דואיסבורג, דיסלדורף, והאי אולדרני, מאת האסירים לשעבר Jan Woitas (הפולני) ו G. Krijger (ההולנדי) – מתפיסתם ועד בריחתם. השניים הצליחו להימלט ממחנות המוות הנאצים ולהעלות על הכתב את סיפורם המדהים לקראת סוף המלחמה. הולנד [1944]. הולנדית.
עדותם של שני אסירים – פולני והולנדי בבתי הכלא של הגסטפו ובמחנות המוות הנאצים. בחלקו הראשון של הספר Jan Woitas כותב את סיפורו. ז'אן נעצר על ידי הנאצים בדנציג בחודש אוגוסט 1939 באשמת ריגול בגרמניה לטובת פולין. הוא נחקר בעינויים בבתי הכלא של הגסטפו. על פלישת גרמניה לפולין נודע לו בהיותו עצור בבתי הכלא בגרמניה. הוא נלקח למחנה שטוטהוף לא הרחק מדנציג שבאותה העת היה בתהליכי בנייה, והוטל עליו ועל יתר האסירים לעסוק בבניית המחנה ביחד עם עוד כ 1000 אסירים פוליטים כשבכל יום הם היו עדים ל 5 עד 10 מקרי מוות. לאחר מספר חודשים בשטוטהוף הוא הועבר לזקסנהאוזן בקרונות בקר. בהגיעם לזקסנהאוזן הושלכו לעברו ולעבר חבריו כלבים נושכים, ובדקות ספורות הם הבינו שהגיעו למקום הרבה יותר גרוע משטוטהוף. שיער ראשם נגזז, וניתנו להם חליפות אסירים, וכן ניתנו להם מספר האסיר. ז'ן מתאר לפרטים את ההתעללויות היומיומיות בשטוטהוף, את הרעב הקשה, ההוצאות להורג מדי יום, והמאבק ההישרדותי שלו עצמו יום יום. באחת הפעמים, הוא מספר כיצד הנאצים תלו אותו על "צלב העץ". היתה זו שיטת ענויים מחרידה בה האסיר נתלה כשזרועותיו קשורות מאחור למשך כמה שעות. לצדו נתלו כמה אסירים באותה צורה אך הוא היה הוא היחיד מביניהם שנשאר בחיים. לאחר אותו עינוי אחד האסירים החליף אתו את עבודתו כמקלף תפוחי האדמה, ובכך הצליח לשקם את גופו השבור בימים שלאחר מכן, שאם לא כן, לא היה שורד את הימים הבאים, הוא כותב.
באחת הפעמים הגיע למחנה קבוצה גדולה של כ 800 שבויי מלחמה רוסים, ז'אן מתאר כיצד כולם הוצאו להורג תוך מספר ימים כשהמשרפות עובדות ללא הפסק. ז'אן שהה בזקסנהאוזן עד אוקטובר 1942, אז הועבר למחנה אולדרני. שם שהה במשך 17 חודשים. מתוך כ 1000 אסירים שהגיעו עמו נותרו 400 בלבד בחיים. ב 6 ביוני 1944 תקפו בעלות הברית את האי, והנאצים הבריחו את האסירים באניות דרך צרפת חזרה לגרמניה. בדרך לגרמניה הצליחו חמשה אסירים להימלט, אך ז'אן לא היה בתוכם. באחת מתחנות הביניים בעיירה צרפתית הצליח ז'אן עם עוד שלושה מחבריו לברוח, שניים נורו תוך כדי ניסיון הבריחה, הוא עצמו הצליח להסתתר ברפת בקר, ולמרות ניסיונות הנאצים לאתרו לא הצליחו למצוא אותו. כעבור יומיים חבר לכוחות קנדיים וכך ניצלו חייו עד תום המלחמה.
בחלקו השני של הספר עדותו של ד"ר G. Krijger. קריגר נעצר על ידי הנאצים לאחר כיבושה של הולנד במאי 1940, הוא נלקח לכלא מקומי באשמה של פעילות מחתרתית ואחזקה של חומרים אסורים, והוחזק בו במשך כשנתיים בתנאים נוחים יחסית. משם הועבר למחנה אמרספוט עם עוד כמה עשרות אסירים. באמרספוט הועסק בעבודות כפייה מתישות, כשרבים מחבריו מצאו את מותם. לאחר שלושה שבועות הוא עצמו היה על סף מוות, אך בדרך נס הוא קיבל מכתב מאשתו, וקיבל כוחות חדשים להמשיך במאבק לחיים. לאחר כמה שבועות הוא הובל ביחד עם כמה אסירים לאורניינבורג כתחנת ביניים בדרך למחנה – זקסנהאוזן. באורניינבורג הוא שובץ לחטיבת בנייה שיצאה מידי יום משערי המחנה ושבה אליו בערב. באותו הזמן גופו נחלש מאד מהתשת העבודה וממחלות שונות. משם הוא הועבר לאולדרני כתחנת ביניים בדרך לגרמניה. שם הועסק במרפאה כשמידי יום היה עד לתמותה של אסירים רבים. קריגר ידע שאם לא יברח בהיותו באולדרני, כאשר יגיע לגרמניה כבר יהיה מאוחר מדי. באותם חודשים הנאצים שחררו את השמירה האדוקה על האסירים שיצאו מהמחנה משום שבעלות הברית התקרבו, והם ריכזו את כל המאמץ בחזית המלחמה. קריגר ניצל זאת ותיכנן את בריחתו. הוא למד את כל דרכי הכניסה והיציאה של בית החולים בו הועסק בקרבת מקום, ואף את עמדות הבידוק והשמירה של הנאצים. באחד הימים התארגנה קבוצה של כ 30 אסירים לבריחה משותפת. הם יצאו מהשער הראשי של בית החולים והחלו במנוסתם, בתגובה הם נורו על ידי הנאצים מעמדות השמירה. קריגר ניצל את העובדה שתשומת הלב של השומרים הנאצים היתה לכיוון הכניסה ואת האנדרלמוסיה במחנה, ונמלט דרך שער צדדי שהכיר טוב מבעוד מועד. הוא הסתתר בדיר חזירים בקרבת מקום במשך יום שלם עד הערב. (לאחר זמן נודע לו ששבעים חיילי אס אס חיפשו אותו ואסיר נוסף שנמלט באותו יום. את האסיר השני הם מצאו והוציאו אותו להורג בחצר המחנה לעיני כל האסירים). בערב הוא יצא ממחבואו והגיע לביתו של איכר מקומי שביקש את חסותו. הלה הסכים להסתיר אותו אך לא להרבה זמן מאימת הנאצים. לאחר כמה ימים הוא נאלץ לעזוב את ביתו של האיכר, אך הוא צייד אותו באקדח טעון אם חלילה יפגוש שוב בנאצים. קריגר הסתתר בטירה המרוחקת כמה ק"מ משם, כמה שבועות, עד שהבחין בכוחות הפולנים והקנדיים שאספו אותו וטיפלו בו אל השחרור הסופי.
ב"אחרית דבר" מודים השניים לאזרחים הבלגים על העזרה והאהדה שגילו כלפיהם בימי השחרור בתום המלחמה.
נדיר. שלושה עותקים בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat, איננו מופיע בספריה הלאומית.
85 [1] עמ'. 22 ס"מ. קרעים קלים בשדרה ובשולי הכריכה הקדמית. מצב כללי טוב.
