עיתון "הצפירה" – גיליונות 1-25 – כל גיליונות השנה הראשונה לצאתו לאור. ד' אדר א' תרכ"ב – כ"ז תמוז תרכ"ב (4 במרץ – 25 ביולי 1862).
כל גיליונות השנה הראשונה של אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. בגיליון הראשון סלונימסקי מציג את מטרות העיתון, קורא לפיוס בין הדת ובין חכמות העולם, ומתריע מפני בורות דתית ומדעית. הוא כותב בלשון עברית גבוהה ורהוטה, עם דגש על תבונה, פתיחות ואחריות ציבורית: "ואנכי אשר מעודי היתה כל מגמתי להועיל לצעירי בני עמנו לסולל להם דרך אל החכמה, ולהאיר נתיב לכל דורשיה…נערתי חצני ונגשתי אל המלאכה הזאת, לסדר את מכתב עתי הזה אשר קראתיו "הצפירה", וידעתי אמנם כי לא נקלה היא עבודה כזאת להפיק רצון המון העם בארצנו אשר דעותיהם שונות ומחשבותיהם מתחלפות… ".
עיתון "הצפירה" הינו אחד העיתונים החשובים והמשפיעים ביותר בתולדות העיתונות היהודית בשפה העברית במאה ה־19. העיתון יצא לאור בורשה בידי המייסד והעורך הראשון: חיים זליג סלונימסקי – רב, מדען, מתמטיקאי וסופר עברי. העיתון שילב חדשות מהעולם היהודי והכללי, מאמרים בענייני השכלה, מדע, דת, תרבות ופוליטיקה, מאבקים רעיוניים – בעיקר בין תומכי ההשכלה לבין שמרנים דתיים. העיתון נועד בראשיתו לשמש קול השכלה יהודית מתונה, וביטא את גישתו המדעית־דתית של סלונימסקי, שקרא לפיוס בין הדת ובין הקִדמה. הוא גם הרבה לעסוק בהתפתחויות טכנולוגיות, ובמובן זה היה חדשני וייחודי בעיתונות העברית. "הצפירה" היה אחד העיתונים העבריים הראשונים שראה אור מחוץ לארץ ישראל והודפס באופן קבוע ורציף (עם הפסקות קצרות) לאורך עשרות שנים. נחשב אחד ממובילי העיתונות העברית המודרנית, והשפיע רבות על עיתונים מאוחרים כמו "המליץ", "התקופה" ו"הפועל הצעיר". העיתון שימש במה לכותבים מרכזיים בתולדות התחייה הלאומית והעברית, ובהם פרץ סמולנסקין, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים ועוד.
25 גיליונות רצופים, כרוכים. כריכת קרטון ישנה. בלאי וקרעים קלים בשולי חלק מהגיליונות. כתמים. מצב טוב – בינוני.
