"על כל הזוועות האלו, הנאציזם ותומכיו נושאים באחריות, אסור לנו לשכוח זאת". כרזת זיכרון מוקדמת המתעדת את פשעי הנאצים במחנות המוות – הוצאת PATRIE – Journal des Combattants Français – "המולדת – עיתון הלוחמים הצרפתים" – עיתון צרפתי שיצא מטעם משרד המלחמה הצרפתי (Ministère de la Guerre) לאחר השחרור באמצעות Direction des Services de Presse – אגף שירותי העיתונות של משרד המלחמה. פריז 17 במאי 1945 – כשבוע בלבד לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה.. נדיר ביותר.
הכרזה מורכבת מריבוי תצלומים קשים מזירות מחנות המוות דכאו (Dachau), ובלזן (Belsen). תצלומים קשים שנלקחו במחנות ע"י בעלות הברית בעת שחרורם בהם נראים: ערימות של גופות, קברי אחים, אסירים חיים במחנות לאחר השחרור, משלוחי רכבות מוות, ועוד.
במרכז הכרזה מופיעה הכתובת בגרמנית עם תרגום צרפתי: "על כל הזוועות האלו, הנאציזם ותומכיו נושאים באחריות, אסור לנו לשכוח זאת".
מימין ומשאל למטה על רקע אדום נכתב: "אנו חושבים שאמרנו הכל על מחנות הריכוז הגרמניים, ובכל פעם, כשאנחנו מגלים מושבת עונשין חדשה, גיהנום חדש, אנו חושפים עוד גופות, עוד אימה, עוד זוועה. השפה האנושית חסרת אונים לבטא את מה שראינו ואת מה שאנחנו מרגישים לנוכח הסצנות הללו, שכמעט ולא ניתן לדמיין אותן, שבכל זאת הן מציאות ברורה מאליה. מסמכים מצולמים מדברים טוב יותר. הם בעלי רהיטות מרגשת. הם מראים עד כמה יכלה להגיע הברבריות הנאצית בעידונה הסדיסטי ובאכזריותה החייתית. תמונות של בלזן, תמונות של דכאו, שנאספו כאן, הן האשמות נוראיות שהמוצאים להורג אינם יכולים להימלט מהן. גופות, תמיד ובכל מקום גופות. מחנות הנאצים לא היו אלא בתי חרושת לייצור מדעי של מוות. נשים, גברים וילדים היו מעורבבים ללא הבחנה בגורל הנורא הזה. רעב, ייאוש, מחלות, עינויים, אכזריות השומרים, כל כך הרבה אמצעים להשמיד את עדר התמימים הללו מדי יום. גפיים נכרתו, גולגולות נשלפו, עיניים נעקרו! מעולם לא הגיעה המפלצתיות כה רחוקה וכה נמוכה. עבור הקדושים המעונים שדמם זועק לנקמה, עבור מערכת המשפט שאינה יכולה להישאר אדישה לפשעים אלה, עבור העתיד שחייב להשתחרר מהסיוט הזה, יש להעניש על פשעים אלה". והתאריך 17 במאי 1945 – כשבוע בלבד לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה.
גודל: 62×47 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב.
