– Medical Block, Buchenwald The Personal Testimony of Inmate 996, Block 36 מאת Walter Poller – פקיד רפואי בבוכנוואלד, מאת וולטר פולר. דוח אסיר מס' 996 מבלוק 39. פולר, אסיר המחנה לשעבר ששהה בבוכנוואלד ותיעד את קורותיו ואת זוועות היום יום במחנה על גבי דפים מזדמנים בראשית שנות ה־40. הוצאת Souvenir Press. לונדון, 1960 – מהדורה אנגלית ראשונה – עותק מוקדש וחתום בידי המחבר. הקדמה מיוחדת שכתב למהדורה זו. מלווה בתצלומים קשים לצפייה.
בפתח הספר שבועת המחבר: "היום 24 באפריל 1945… אני מדווח על מה שחוויתי במחנה הריכוז בוכנוולד באטרסברג ליד ויימאר. לפני שאני כותב מילה, אני נשבע בחיים שלי ובכל היקר לי ובכל מה שראוי לחיות בעבורו שאכתוב את האמת הפשוטה בלבד. אני נשבע בפניי ובפני האנושות: לא אכתוב ביודעין או ברשלנות מילה אחת שמעוותת, מגזימה, או תואמת חלק מן האמת … אני נשבע שבועה זו, ומאשר אותה בחתימתי".
המחבר וולטר פולר [1900-1975] נולד בקיל בשנת 1900, גדל בתנועת מעמד הפועלים. סבו מצד אמו היה אחד ממייסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, ואביו עבד כל חייו וסבל מאסר – למען אותה מטרה. עוד בראשית שנות ה־30 החל לארגן קבוצות התנגדות בלתי חוקיות בגרמניה. נעצר על ידי הנאצים כמה פעמים בין השנים 1933 ל 1934 באשמת ניסיון חתירה נגד המשטר הנאצי בעקבות מאמרים פוליטיים שפרסם בעיתונות. באותן שנים הוא עבר 17 חקירות בעינויים, אך לא הסגיר את חבריו, ולא השיב לשאלות שנשאל. ביולי 1935 נשפט לארבע שנות מאסר באשמת בגידה במשטר. באותן ארבע שנים הוא ריצה את עונשו בארבעה בתי סוהר שונים ברחבי גרמניה. בנובמבר 1938 הסתיים מאסרו, אך בפועל הוא לא שוחרר. לאחר חקירה קצרה ו"בדיקה" רפואית שנערכה כשתי שניות הוא הועבר ב 22 בדצמבר 1938 למחנה בוכנוולד, כשנה לאחר הקמתו של המחנה. באותו הזמן ש"זעם הנאצים השתולל ללא מעצור" כלשונו. בדרך למחנה הוא פגש אסיר שהובל יחד אתו ברכבת, הוא סיפר לו את הזוועות המתחרשות במחנה, ואמר לו שיצפה לכל הפחות לשלש שנות מאסר, שהסיכוי לצאת מהן בחיים שואף לאפס. אותו אסיר שסיפק לו את המידע מת כמה ימים לאחר שהשניים הגיעו למחנה. בהגיעו לבוכנוולד נאמר לו כי מי שינסה לברוח יענש ביריה במקום. מיד בהגיעו למחנה הוא הבחין בהבדל הגדול שבין האסירים שהיו עמו בכלא, לאלו שבבוכנוולד. האסירים בכלא בחנו כל אסיר חדש שהגיע. ניסו לדבר איתו, להכירו, ולקבל ממנו פרטים שונים. בבוכנוואלד האסירים היו שלדי אדם, הם כלל לא התעניינו באסירים החדשים מתוך אפטיות מוחלטת, לא פנו אליהם, וגם כשמבטם פנה אליהם ניכר היה שהם לא ממש מבחינים בהם. באותו רגע הוא הבין על מה דיבר האסיר שפגש בדרכו… מיד בהגיעו למחנה לאחר חקירות ועינויים שנמשכו יום שלם בגדיו הוסרו וניתנו לו מדי אסיר, כובע, נעליים, מספר אסיר, ומקומו בבלוק 39.
מכאן מתאר פולר את חיי היומיום הקשים במחנה: עבודות הכפייה בהובלה של גזעים כבדים מנשוא, הרעב המתמיד, המוסיקה מחרישת האוזניים של 'להקת המחנה' במשך כל היום, המסדרים האינסופיים והרציחות היומיומיות, אפיסת הכח של חבריו האסירים אשר מתו בזה אחר זה, העינויים שעברו האסירים בידי ה"קאפו" אשר אינם ראויים לשם "אדם", כלשונו. בשלב מסויים הועבר פולר לשמש כ'פקיד רופא' במחנה, והיה עד לאינספור ניסויים רפואיים קשים שערכו הנאצים באסירי המחנה. באחת הפעמים הוא מתאר כיצד נכנס לצריף בו שהו כמאה יהודים גוססים אשר סבלו ממחלת הטיפוס, ובידי הרופא היו מספר תרופות שהספיקו רק לחמשה אסירים בלבד להצילם ממוות. והרופא ביקש ממנו כ"עוזרו" כי עליו לבחור חמשה מתוכם. היה זה אחד הרגעים הקשים ביותר במחנה עבורו. תפקידו כ'פקיד רופא' במחנה היה להגיש דוחות באשר למצבם הבריאותי של האסירים, ובמסגרת תפקידו זה הוא הציל יהודים רבים ממוות, בהגישו דוחות כוזבים. פולר אף היה אחראי על רשימות הזמנת התרופות למחנה, ופעמים רבות הזמין כמויות גדולות יותר מאלו שאושרו על ידי הנאצים ובכך הציל עוד ועוד אסירים.
ב 9 במאי 1940 שוחרר פולר באמצעות השתדלות של חבריו מחוץ לבוכנוואלד. את העדות שחיבר לספר כתב בזמן שהותו במחנה על גבי פתקים שונים אותם החביא, ולקח עמו בעת שחרורו.
במבוא המיוחד שכתב למהדורה האנגלית הוא מציין כי חמש עשרה שנה חלפו מאז שיצאה לאור המהדורה הראשונה (הגרמנית), וכיום בזמן צאת הספר הדברים הינם בבחינת חובה לזכור על מנת למגר את הרשע בעולם כולו. ומקדיש את הספר לזכרם של רבבות הנספים. הספר מלווה במפות המחנה, וכן בתצלומים קשים לצפייה של אסירי בוכנוואלד הכחושים, על דרגשי העץ במחנה, אסירים בעבודות כפייה, אסירים שהתאבדו או נרצחו בידי הנאצים, גופות הנספים, הקרימטוריום, תצלום מזעזע של פריטים שיוצרו מעור אנושי בידי הנאצים, ועוד.
ראה גם פריט 118.
277 עמ'. עותק במצב נהדר, כריכה קשה עם מעטפת הנייר המקורית. הכל בשלימות.
