פרוכת בד מפוארת. רקמת חוטי זהב, מגיני דוד (כוכבים), עלים ופרחים – קהילת גאלגאץ [רומניה] תרס"א [1901].
במרכז נרקם: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך ז' ה' יחזקאל פוקס ע"ז מרת שינדל בת הר' שלמה הכהן נ"י פ [פה] ק"ק [קהילת קודש] גאלגאץ בשנת תרס"א".
בגאלאץ, עיר הנמל הגדולה והחשובה ביותר על הדנובה, ישבו יהודים מזה דורות רבים. על פי ההיסטוריון יוסף ברוצ'ינר, מי שהיה נשיא הקהילה היהודית של גאלאץ בשנים 1898 – 1875, היהודים הגיעו לגדות הדנובה בתקופת הכוזרים, במאה ה-8.
בעיר התקיימו חיי קהילה יהודיים ענפים. בניית בתי הכנסת התחילה מאוחר יחסית והראשון מוזכר רק ב-1730 וכעבור 50 שנה, ב-1780, מוזכר "בית הכנסת הגדול" ברחוב "גשר האבן", ששופץ ב-1813. בית הכנסת הגדול הכיל אלפי מקומות והיו בו שתי קומות של עזרת נשים (בתקופת השואה רוכזו כל יהודי גאלאץ בגטו מאולתר מסביב לבית הכנסת הגדול). בין 1800 ובין 1848 נבנו עוד שני בתי כנסת ובמחצית השנייה של המאה ה-19 נבנו עוד 14. ב-1826 גילדת החייטים, הקימה בית כנסת נפרד עבור 150 חבריה, ב-1846 הוקם בית כנסת של חסידי חב"ד, ב-1847 בית כנסת של החרדים, ב-1848 הוקמו בתי הכנסת "אוהל" ו"אדלשטיין" וב-1860 בית הכנסת של העגלונים. במהלך המאה ה־19 ידעה הקהילה עלילות רבות נגד היהודים והתפרצויות אנטישמיות אלימות, ובתי הכנסת בעיר נבזזו, והושחטו.
190×125 ס"מ. קרע קל בחלקה העליון. כתמים. מצב טוב.
