Anleitung zur Ausfüllung des Vermögensverzeichnisses nach dem Stand des Vermögens vom 27. April 1938 – "הנחיות למילוי רשימת הרכוש – לפי מצב הרכוש מיום 27 באפריל 1938" – הודעה רשמית בדבר החרמת הרכוש היהודי כחלק מהמדיניות האנטישמית הכלכלית של הרייך השלישי באוסטריה לאחר סיפוחה במרץ 1938. צו רשמי מהתאריך שבו נכנס לתוקף צו הרכוש היהודי בשטחי אוסטריה שסופחו לגרמניה הנאצית לאחר האנשלוס (12 במרץ 1938).
במרץ 1938. לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית הוחל החוק הגרמני על יהודי אוסטריה.
ב-26 באפריל 1938 הוצא צו המחייב כל יהודי (לפי ההגדרה הנאצית) שמחזיק ברכוש מעל 5,000 רייכסמרק, למלא ולהגיש רשימת רכוש מפורטת. טופס זה היה חלק מהליך שיטתי של "אריזציה" – הלאמה ושוד רכושם של יהודי אוסטריה. במסמך תקנות מעשיות מפורטות הנוגעות לרכושם של היהודים. המסמך מפרט את ההגדרה של מיהו יהודי לענין זה: יהודים לפי ההגדרה הגזעית – מי שיש לו לפחות 3 סבים יהודים. גם על "מישלינגים" (חצאי-יהודים) במקרים מסוימים. בני זוג של יהודים – אפילו אם אינם יהודים בעצמם.ביניהן: כל אדם חייב לדווח רק על רכושו האישי – לא על רכוש ילדיו או של בן/בת זוג.
באשר לרכושם של היהודים מורה הצו כי עליהם לדווח בפרטות על רכושם, כולל רכוש שלא מניב הכנסה. יש לכלול גם ירושות או מתנות שהתקבלו עד ה-27 באפריל 1938. פרטי הרכוש כוללים קרקעות, פרדסים, דיג, גינות, שטחי מרעה, אדמות מושכרות וכו’, בתים, מגרשים, דירות בבעלות חלקית, שטחים לבנייה וכו’. מניות, אגרות חוב, זכויות בעלות פיקדונות בנקאיים, תכשיטים, מטבעות יקרים, חפצי ערך, ביטוחי חיים / פנסיה, פיקדונות בנקאיים, רכוש הקשור למקצועות חופשיים (עורכי דין, רופאים, אמנים וכו’), חובות שכנגד, הלוואות, חובות משכנתא – מדווחים רק אם ניתנים לאימות ועוד.
הצו קובע בפירוט רב איך להעריך כל רכוש, כולל נוסחאות חישוב לערך של פנסיות, ערכם של חפצים משומשים, רכוש אמנותי ועוד. כאשר המטרה המרכזית היתה לרכז את כלל המידע הפיננסי של יהודים – במטרה לשדוד אותו בהמשך. בטופס אף מופיע איום כי מילוי שגוי או חסר של הטופס עלול להוביל לקנסות, החרמה או מעצר.
לאחר האנשלוס, אוסטריה הפכה לחלק בלתי נפרד מ"הרייך הגרמני". היה זה אחד הצעדים הראשונים שננקטו היה שוד שיטתי של הרכוש היהודי, באמצעות טופס זה שנכפה על כל יהודי אוסטריה.
הטפסים שמולאו תוך זמן קצר על ידי היהודים, שימשו ליצירת מאגר נכסים מדויק, שבעקבותיו הועבר רכוש יהודי לידי המדינה, חברות "אריות" או נאמנים שמונו לכך. בנוסף לכך, ב־10 ביולי 1938 הוקם המשרד המרכזי להגירה יהודית בווינה (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) בראשות אדולף אייכמן, שפעל לא רק לגירוש יהודים אלא גם למכירה כפויה של נכסיהם, תוך כפייה על הקהילות לממן את עלות ה"הגירה". אלפי עסקים יהודיים עברו "אריזציה" – הוחרמו ונמכרו לגרמנים במחירים מגוחכים או נלקחו ללא פיצוי כלל. עד סוף 1938, מעל 30,000 נכסים עסקיים פרטיים עברו מידיים יהודיות לידי גורמים "אריים", כולל בנקים, מפעלים, משרדים ובתי מגורים.
[1] דף. מודפס משני צידיו. 30×21 ס"מ. מצב טוב מאד.
