ציור שצייר הילד היהודי שלמה בורנשטיין הי"ד בגטו ורשה: חיילים נאצים מוציאים להורג יהודים סמוך לבית הכנסת הגדול בורשה (בית הכנסת טלומצקה אשר הוחרב על ידי הנאצים במאי 1943 עם גמר דיכוי מרד גטו ורשה). בקדמת הציור משמאל חיילים נאצים במדי אס אס מכוונים את נשקם לעבר יהודי עם טלאי צהוב הנכנע ומרים ידיים. ברחוב נראות דמויות של יהודים בורחים, חלקם נורו ומתבוססים בדמם שוכבים על הכביש ואחרים במנוסה. ברקע חצר הכניסה וחזית בית הכנסת.
את הציור אייר שלמה בורנשטיין במרכז הנוער שנוהל על ידי ארגון הצדקה היהודי Centos – Centralne Towarzystwo Opieki nad Sierotami שברחוב שיננה 16 בגטו ורשה, בהנהלתו של פרופסור לפסיכולוגיה ועורך הדין היהודי אדולף ברמן. הציור נשמר בידי אווה רכטמן מנהלת מרכז הנוער שביקשה מהנערים לצייר מראות רחוב בגטו. לאחר ששלמה נלקח על ידי הנאצים באחד השילוחים לטרבלינקה בשנת 1943 היא העבירה אותו לעובדת הסוציאלית וחברת המחתרת Irena Stanisława אשר במסגרת תפקידה כאחות הצילה עשרות ילדים בגטו. מחשש שהציור ימצא אצלה היא העבירה אותו לאדם צלניקר – חבר יהודי של אירנה מתקופת לימודיהם באוניברסיטת ורשה ולימים בעלה השני. צלניקר נמלט מהגטו באמצעות תעודת זהות מזוייפת תחת השם סטפן זגרמבסקי ושרד את המלחמה בדירת חברתה של אינה מריה קוקולסקה שם נמצא הציור בתום המלחמה. בשנות המלחמה הוא סייע לאירנה ממקום מחבואו בהברחת מזון ותרופות אל תוך הגטו. הציור הגיע מעזבונה של אירנה.
בגב הציור כתבה אירנה בפולנית: Rysunek odręczny chłopca Borensteina Salomon in Centos, – warszaw getto 1943- ציור יד של הילד בורנשטיין סלומון ב Centos, – גטו ורשה 1943.
על חייו של הנער שלמה עצמו לא ידוע הרבה. על פי הרשומות של אירנה, הוא נראה לאחרונה ע"י דוקטור לודוויק הירשפלד (אחד מאנשי הקשר של אירנה) על גבי משאית נאצית עם עוד מספר ילדים ליד כנסיית "כל הקדושים" בחודש ינואר 1943. על פי דף העד המופיע ביד ושם נספה בטרבלינקה
ראה כאן .
אירנה סטניסלבה סנדלר [1910-2008] אחות קתולית ועובדת סוציאלית פולנייה וחברת מחתרת, שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה ועסקה לאורך כל המלחמה בהצלת ילדים יהודים בגטו ורשה. נולדה בשם אירנה סטניסלבה קז'יז'נובסקה (Irena Stanisława Krzyżanowska) בעיר הפולנית אוטבוצק, למשפחה קתולית. בראשית המלחמה הצטרפה לפעולות הסיוע ליהודים, בחלוקת מזון, דאגה ליתומים ולסיוע כספי לאנשים, שהנאצים החרימו את רכושם. בשנת 1942 עבדה כמנהלת בכירה בורשה העיר, במחלקת הסעד. היא הצטרפה לארגון "ז'גוטה", שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינויה במחתרת הפולנית היה יולנטה, ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים. היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה אינספור פעמים, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות. בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות, באמצעות מסמכים מזויפים שהסדירו להם במחתרת. לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם מאמצים, כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם. חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו. חלקם הוסעו במכונית פרטית אשר היה בה גם כלב. הכלב היה מאומן לנבוח כאשר בכו הילדים ונביחותיו החרישו את בכי הילדים כך שהבכי לא נשמע מחוץ למכונית. אירנה סנדלר הקפידה על רישום מדויק של הילדים שהבריחה מן הגטו, כדי שאפשר יהיה לאתרם בסוף המלחמה ולהשיבם למשפחותיהם. את הרשימות הטמינה בכדי זכוכית באדמה בגן ביתה. בסך הכול הצילה בדרך זו כ-2,500 ילדים יהודים. באוקטובר 1943 אסר אותה הגסטפו ועינה אותה כדי שתמסור את שמות הילדים שהצילה, אך היא לא נשברה. נגזר עליה עונש מוות, יחד עם עוד 39 אסירות, אך היא נחלצה בעזרת שומר, שקיבל שוחד מחבריה למחתרת. לאחר מכן הוכנסה לרשימת אסירים שהוצאו כבר להורג, וחייתה במחתרת וכך ניצלה עד תום המלחמה. אחרי המלחמה עבדה במשרד הבריאות של פולין. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה התואר חסידת אומות העולם וכן אזרחות כבוד של מדינת ישראל.
גודל: 22×17 ס"מ. כתמים קלים בחלקו העליון של הציור. מצב טוב.
