עדלידע – "קרובץ לפורים תרצ"ה" – עתונה הרשמי של הועדה לחגיגות פורים תל אביב, י"ד אדר ב' תרצ"ה, שנה שלישית 1935. גיליון בסימן האנטישמיות הגואה ורדיפת היהודים בגרמניה הנאצית, ובדיחות הלועגות להיטלר ולמפלגה הנאצית.
גיליון זה יצא בזמן התגברות האנטישמיות והגזרות שהטילה ממשלת היטלר על יהודי גרמניה, ובו התייחסות נרחבת למאורעות השעה. בפתח הגיליון מופיע מאמר מאת נ. אברהמוב תחת הכותרת: "פורים בארץ המן" המתאר את המן הגרמני בדמות הצורר הנאצי. את המאמר מלווה תצלום תחת הכותרת: "פורים של יורשי המן בגרמניה". התצלום מתואר: "בריוני נאצים מתחפשים בקרנבל של פברואר 1934 בקלן ליהודים הבורחים מגרמניה לארץ ישראל. על המכונית שלטים: "היהודים מסתלקים" ו"קלן – ירושלים". התצלום מתעד תהלוכה אנטישמית שהתקיימה באותה העת בקלן. בפולקלור הגרמני נהוג היה לערוך קרנבלים לרגל אירועים שונים. עם עליית הנאצים לשלטון לבשו הקרנבלים אופי אנטישמי בייחוד בדרום גרמניה ובמערבה. בקרנבלים התקיים מצעד של אנשים מחופשים ליהודים בעלי פנים סטריאוטיפיות וכתובות של "יהודים החוצה", ומיצגים שונים.
כמו״כ מופיע מאמר מאת אדוארד פוקס שכותרתו "היהודים בקריקטורה העולמית". במאמרו מתייחס הוא בהרחבה לקריקטורות האנטישמיות בעיתונות הגרמנית אשר הופיעו מדי יום באותה העת, ומדגים כיצד הן גורמות בצורה ישירה לפרעות ביהודי גרמניה.
כמו כן מופיע מדור: "מן ההומור האירופאי בשנה האחרונה" בו מופיעות בדיחות הלועגות להיטלר ולראשי המפלגה הנאצית. בעמוד זה מופיע איור של היטלר כצבע המוחק את שמותיהם של אישיים יהודים גדולים (ביניהם איינשטיין) כשברקע מחנה ריכוז – באותה העת פעלו בגרמניה הנאצית מחנה דכאו ועוד כמה מחנות בודדים בלבד. התאור: "ציביליזציה: מה אתה עושה? היטלר: את שמות היהודים האלה (היינה, איינשטיין, מנדלסון וכו') אני מוחק. ציביליזציה: יעלו עשבים בלחייך, אדוני הצבע, ואת השמות האלה מחוק לא תמחוק. הצבע אינו שולט בהם. הם נצחיים!". עוד, מופיע קטע מאת ביאליק תחת הכותרת: "איכה יירא את האש" המתייחס לפרעות ביהודי אירופה, ושואל: "ההצליחו מוקדי האש אשר ערכו לנו שליטי הרשע והכסל בכל העתים להכחיד את עם ישראל….היא לא תשלוט בכם, גוילים נשרפים ואותיות פורחות באויר", ועוד.
52 עמ'. 34 ס"מ. כתמים בכריכה. מצב טוב.
