שוט קטן להלקאה בבית הכנסת בערב יום כיפור. כפי הנראה רצועת עור עגל. אירופה, המאה ה־19.
המנהג להלקות בערב יום כיפור ברצועה העשויה מעור עגל רומזת לפסוק בישעיהו: "ידע שור קונהו… ישראל לא ידע". השוט שלפנינו הותאם במיוחד למטרה זו שכן הוא קצר יחסית לשוט רגיל (כ 40 ס"מ בלבד), וכן רצועת העור הינה דקה. בקצה הרצועה קשורה חתיכת קלף, אף היא בעלת מרקם דק שלא לגרום לכאב חזק.
ההלקאה בערב יום כיפור היא מנהג יהודי קדום, שהתקיים בעיקר בקהילות אשכנז ובמזרח אירופה, ובמידה מסוימת גם בקהילות ספרדיות. מטרת ההלקאה הייתה כפרה על עוונות, כהכנה רוחנית ליום הקדוש. בערב יום כיפור, מתכנסים היהודים בבית הכנסת או במקום מיוחד, מקבל המלקות רוכן לרצפה כשפניו לכיוון צפון, והמלקה מכה על גבו 39 'מלקות' לא חזקות, בשלושה עשר 'סיבובים': מכה אחת על השכם הימנית, מכה אחת על השכם השמאלית, ומכה אחת במרכז הגב. בכל הכאה אומר המלקה מילה אחת מהפסוק בתהלים "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ". הפסוק נאמר שלוש פעמים במהלך ההלקאה, והכוונה הייתה סמלית – לא להכאיב, אלא לעורר חרטה ועשיית תשובה. המנהג מוזכר אצל מהר"ם מרוטנבורג (גרמניה, המאה ה-13). וכן הוזכר גם בפוסקים כמו הרא"ש והרמ"א, הכלבו (סימן ס"ח), סידור רש"י, פסקי הרא"ש על מסכת יומא, ועוד.
אורך: 43 ס"מ. מצב טוב מאד.
