מכירה 21 /
פריט 99

99 מ-

250

99

שטרוטהוף מחנה המוות - דוח מוקדם על מחנה הריכוז היחיד שהקימו הנאצים על אדמת צרפת. פריז, 1945 - מהדורה ראשונה

מחיר פתיחה: $250

עמלת בית המכירות: 22%

נמכר: $260
00
ימים
00
שעות
00
דקות
00
שניות
Days
Hours
Minutes
Seconds
08.05.2023, 19:00

(Le Struthof (camp de la mort - שטרוטהוף מחנה המוות, מאת אלברט הורנונג (Albert Hornung), הוצאת NOUVELLE REVUE CRITIQUE. דוח מוקדם ונדיר המתאר בהרחבה את זוועות שטרוטהוף, פורסם חודשים ספורים לאחר שחרור המחנה. פריז, 1945 - מהדורה ראשונה. צרפתית.

דוח מוקדם ומפורט של אסיר לשעבר במחנה נאצוויילר-שטרוטהוף - מחנה ההשמדה היחיד שהקימו הנאצים על אדמת צרפת. אלברט הונונג נלקח לשטרוטהוף עם הקמתו בשנת 1941, והוא היה אחד מ 150 האסירים אשר השתתפו בעבודות הכפייה של בניית המחנה. הכותב מתאר את מבנה המחנה, את מספר האסירים שנאסרו בו בכל שנות פעילותו, את חוקי המחנה, והתנהלותו היומיומית לפרטי פרטים, הספר כולל קטעים קשים המתעדים את האכזריות של הנאצים במחנה.

אלברט מתאר לפרטים את השלבים שעבר האסיר החל מהגיעו למחנה - בעיטות, אגרופים, מקלחת - תוך בזיזת כל חפציו בידי אנשי האס אס. כך למשל, הוא מספר על אסיר שבהגיעו למחנה לא "הבין" לאן הגיע, והתלונן במשרד המחנה כי שעון יד הזהב שלו נגנב - זמן קצר אחר כך נרצח אותו אסיר. כעבור זמן קצר הבחינו האסירים בשעון היד של אותו אסיר אותו עונד מפקד הבלוק. האסירים עברו תספורת בהגיעם - אשר נעשתה בצריף שהתמלא בערימה של שיער נשים וגברים, חקירה, והלבשה בבגדי אסיר עם פסים בלבן ואפור.
אלברט מתאר את תנאי האסירים הקשים במחנה - הצפיפות בצריפים אילצה אותם לישון שלושה בדרגש עץ אחד בלילות, כאשר אורות מסנוורים האירו כל העת את הצריפים ולא אפשרו שינה רצופה בלילה. רוב שעות היממה הם הועסקו בעבודות כפייה במחצבה הסמוכה אליה הובלו במערה תת קרקעית באורך של יותר מקילומטר. אחד החוקים האכזריים בו נקטו הנאצים היה כי האחריות לכל התנהלות המחנה היתה על כתפיהם של האסירים עצמם, כך שאם קרתה תקלה כלשהיא, מיד נתפס ה"אשם" והוצא להורג במהלך העבודה, או בשעות ערב ליד הצריף לעיניהם של כל אסירי המחנה. מפקד המחנה נכנס לתוך מתחם התיל רק לשם אירועים חריגים. קצין האס אס בולמן היה האישיות האכזרית במחנה. הוא רדף את האסירים בשעת העבודה וגרם להם לנזקים בלתי הפיכים, משלא סיפקו את העבודה הדרושה בשל מצבם הגופני הקשה, לא סופקו להם מנות המזון היומיות, ובכך הוחמר מצבם עוד יותר. בולמן היה נוהג להתעלל באסירים בדרכים שונות המתוארות בחלקו הראשון של הספר, באופן שקשה לפרט כאן. הוא היה עושה זאת במקום האיום ביותר במחנה שנקרא "חדר המוות". כמו"כ הוא מתאר את העונשים השונים שקיבלו האסירים - באחד העמודים מפרט אלברט אודות אסירים שונים כשהוא מציינם לפי מספר האסיר שלהם בלבד, והעונשים שקיבלו: "אסיר מס' 180.928 - רוסי פוליטי. 15 מלקות על גניבת חבילה של אסיר אחר במהלך הלילה... .אסיר 191,485, 20 יריות על ניסיון לברוח בדרך לעבודה וגניבת ככר לחם שלימה...", אסיר אחר נידון למלקות על ניסיון לגניבת פירות, ועוד.

בחלקו השני של הספר מתאר אלברט את ניסיונות הבריחה של אסירים שכשלו. הוא מציין את מספרי האסיר של כל אחד מהם והתאריך המדויק בו ניסה לברוח. בין היתר הוא מספר כי ב 2 באוגוסט 1943 הובאו למחנה 59 גברים ו 29 נערות יהודיות ממחנה רוונסבירק. לאחר שמונה ימים 15 מהנשים נלקחו לתא הגזים אל מותן בחנק, וגופותיהן הועברו לנתיחה בשטרסבורג. יומיים אחר כך נרצחו שאר הנשים באותו האופן, וכן שלושים הגברים היהודים. אחת הנערות אשר ניסתה להימלט, קפצה מעל קיר קטן במדרון התא ונורתה במקום. אלברט מפרט את שמו של היורה, וכן את שמם של הנאצים שהיו נוכחים באירוע זה. ומוסיף כי במהלך החודשים יולי-אוגוסט 1944 התקיימו במחנה כמעט מדי יום הוצאות להורג ביריה או בתלייה, לעיניהם של כל אסירי המחנה. וכאשר רעשי הקרבות נשמעו במחנה בהתקרב בעלות הברית התרחשו במחנה הוצאות להורג המוניות מדי יום. אלברט מספר, כי בכל השנים בהם שהה במחנה היה עד לשלושה מקרים בלבד של אסירים ששוחררו ממנו.

אלברט חושף בין השאר, עובדה פחות ידועה אודות שטרוטהוף - גם במחנה שטרוטהוף כמו בשאר מחנות המוות, ביצעו הנאצים ניסויים בבני אדם. לאסירים הוזרקו גזים שנועדו לבחון ניטרול של חומרים רעילים שהוכנסו לגופם על מנת לבדוק את יעילותם. כמו"כ נעשו במחנה ניסויים מחרידים בנשים מעוברות. המחנה שימש מקור אספקה לחלקי גופות לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת שטרסבורג. אלברט מפרט אודות שריפת הגופות בקרימטוריום שפעל במחנה, ומתאר לפרטי פרטים את האופן בו פעל, והמבואות השונים אליו וממנו.

את מחנה הריכוז והעבודה נאצוויילר-שטרוטהוף הקימו הנאצים בקרבת הכפר נאצוויילר שבמחוז ווז' בצפון-מזרח צרפת, כ-50 ק"מ משטרסבורג. המחנה היה פעיל מ-21 במאי 1941 ועד תחילת ספטמבר 1944, כאשר האס אס פינה את יושבי המחנה בצעדת מוות לכיוון מחנה דכאו. המחנה שוחרר על ידי כוחות בעלות הברית ב-23 בנובמבר 1944. עם השחרור על ידי כוחות בעלות הברית ב-1944 שהו במחנות המשנה כ-20,000 אסירים, ובמחנה הראשי שהו כ-7,000 אסירים.

104 [2] עמ'. + [6] עמודי תצלומים, ומפת המחנה על פני שני עמודים. 19 ס"מ. כריכה מחוזקת בהדבקות נייר. כתמים בכריכה. מצב טוב.

פריטים נוספים

שאל על פריט