שיר בן חמשה בתים, בכתב ידו וחתימתו של ש"י עגנון – הוקדש לידידו ומדריכו הרוחני רבי אליעזר מאיר ליפשיץ, חתום בחתימה מלאה ונדירה של עגנון: "שמואל יוסף ב"ר שלום מרדכי הלוי ז"ל". נכתב בערב יום הכפורים שנת 'ויברך אתכם' לפרט קטן – תרצ"ט 1939 והוקדש לו ליום הולדתו ה־60. תוכן השיר: "האמנם כבר עברו עלי שנים מיום שכתבתי לך את שירי חלפו עברו ללא טובה וברכה לא הביאו יקירי ושוב אני לוקח עט סופר לכתוב לך שירה חדשה והמלאכה אינה קלה ידידי ואם תרצה לומר קשה יש שאני מעלה חרוז והנה היה לא כמנין או שאינו נקלט בשיר או שיוצא לו מין הבנין ולבי מהיר ודחוק אף השעה מהירה ודחוקה ולפני אין יד חרוזים שתעמוד לי לעת מצוקה על כן אקצר בחרוזים ואכתוב בשפה פשוטה ונעימה השם יאריך ימיך ושנותיך וייטיב לך את החתימה בברכת ידידך הנאמן אוהבך ומוקירך ודורש שלומך באמת שמואל יוסף ב"ר שלום מרדכי הלוי ז"ל". השיר נכתב והוקדש לידידו של עגנון רבי אליעזר מאיר ליפשיץ (תר"ם – תש"ו 1879-1946) לרגל יום הולדתו ה -60 שחל ביום כפור. הרב ליפשיץ יליד סטרי בגליציה היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל. נחשב אחד ממייסדי ומעצבי החינוך בזרם האורתודוקסיה המודרנית. לאחר נישואיו הפך ביתו לבית ועד לסופרים, חכמים ועסקני ציון, ובהשראתו צעדו ראשית פסיעותיהם בספרות ובמדע רובם ככולם סופרי גליציה וחכמיה – ביניהם : ש"י עגנון, אשר ברש, א"י ברוור, מרדכי בן יחזקאל י. ילון ועוד. הרב ליפשיץ העמיק ביצירתו של עגנון בתקופתה הראשונה והמוקדמת, וצפה לו גדולות בתחום הכתיבה כבר בראשית דרכו כסופר. הרב ליפשיץ אף כתב מאמר אודותיו ב"השלח" תחת הכותרת "ש"י עגנון", אשר יצא באופן מורחב כחיבור לעצמו בברלין תרפ"ו [1926]. [2] דפים – ניירות מכתבים רשמיים של עגנון. סימני קיפול. מצב טוב.
