"Lettre à Hitler" – מכתב להיטלר שיר סאטירי הלועג לאדולף היטלר, שהודפס במכונת כתיבה, הדפסה פנימית של LES GARS du 6ème גדוד מס' 6 – “החבר'ה מהשישי” E.M. – G.R.D.I. – État-Major – Groupe de Reconnaissance de Division d’Infanterie מפקדת קבוצת סיור של דיוויזיית חיל רגלים – צרפת, מתוארך 17 בינואר 1940. נדיר ביותר.
יחידות GRDI היו יחידות ניידות למחצה, רכובות או ממונעות, שתפקדו ככוחות סיור ותצפית קדמיים. האזכור של אישור הצנזורה (Visa de la Censure) מעיד שמדובר בטקסט שנבדק ואושר לפרסום או להפצה פנימית בצבא.
השיר לכל אורכו לועג להיטלר ומטיח בפניו את האמת באופן ישיר:
"אז, אדולף… מה אתה חושב על זה?
ברצינות, חשבת שנעשה את זה שוב כמו במינכן?…
הדיפלומטים שלכם פתטיים, סגני הפיהררים שלכם אפס…
וצרפת? אנחנו כבר לא בורים…
לא היינו חמושים מספיק כדי להתמודד עם צלב הקרס שלך.
צלב עץ עליו היית תלוי על קצות אצבעותיך, ישבנך מופנה אל השמש
ברור שרצית לשחק את הבחור הקשוח. אמרנו לך: היטלר לא משחק את הביצה. ועוד פחות את השור, כי אתה סתם שור זקן.
לעזאזל, היית ממש מהיר בהתחלת העבודה. צ'כוסלובקיה, אוסטריה, פולין, חמישה נגד אחד… הנה אתה קשוח. אבל מול קו מאז'ינו, זו לא בדיוק אותה עבודה. כנראה שבכל פעם שאתה חושב על זה, אתה הולך לשירותים… אם המלחמה תימשך קצת, אז היטלר המסכן שלי, איזה סוג של שירותים אתה הולך למלא?…
אנחנו עדיין חושדים שאתה קשוח, השפם הקטן שלך של צ'רלי צ'פלין…
שלא יהיו לך אשליות, אנחנו ננצח במלחמה…
הנה אתם כבר דחוקים בין הצרפתים… לאנגלים. איפה אלף וחמש מאות המטוסים שלכם, שהיו אמורים להגיע תחת שמש פריז? זה בהחלט לא היה שווה את זה, לאיים עלינו בהפצצות…
תמיד מצחיק, אז כשהוא מתנהג כמו בן משוגע… אנחנו צוחקים…
מה יש לך עכשיו? הצוללות שלך? מכונות מפורסמות. אלה שלמעלה… כי אלה שבתחתית, אבוי, אני לא יודע מתי הן יחזרו?…
אבל הנה אני עוצר את עטי, אני לא רוצה לכתוב על זה הרבה בשבילך, הגיע הזמן להודעה לעיתונות, אילו רק יכולנו לגלות שאתה בחוץ. היינו מגישים משקאות בחינם בברים והאנשים שלך היו אומרים: היי, זה לא מוקדם מדי לפחות, זה מה שאנחנו חושבים, באנגליה, כמו בצרפת…
נו באמת, היטלר, מספיק זה מספיק, אני חייב לומר לך בצרפתית טובה: אתה חייב להפסיד במלחמה הזאת, אתה מעצבן אותנו יותר מדי זמן…".
במהלך מלחמת העולם השנייה, חיילים בצבאות שונים – ובעיקר בצבא הצרפתי והבריטי – חיברו שירים סאטיריים ולעגניים נגד אדולף היטלר, שהופצו בתוך היחידות עצמן. שירים אלו, שנכתבו לעיתים קרובות בשפת יומיום או בז'רגון חיילי, שימשו ככלי לביטוי הזעם, אך גם להעלאת מורל ותחושת אחווה. הם התפרסמו בגלויות, דפים מודפסים, עיתוני שוחות ולעיתים אף הוקראו בקול רם. הם נכתבו בשפה עממית ובוטה, לעגו למראהו של היטלר לשפמו הקטן, להבעות פניו, לתאבתו למלחמה, ולפחדו מהקו מג'ינו או מהחיילים הבריטים. היתה בהם פנייה ישירה להיטלר – כאילו היה חבר יחידה, אויב אישי או מוקד לתסכול. ושולב בהם הומור שחור – שילוב של בדיחות על הרס, מוות והתקפות אוויריות.
נדיר ביותר. לא מופיע בשום ביבליוגרפיה שהיא.
3 דף. סימני קיפול. מצב טוב מאד.
