שלושה גיליונות של השבועון הגרמני האנטישמי 'דה שטירמר' מיסודו של יוליוס שטרייכר – עיתון ההסתה האנטישמית הפרועה והאכזרית ביותר בכל הזמנים. גיליונות מ 1929 ו 1933.
גיליון מס' 20 מחודש מאי 1929. כותרת העיתון: "דיון רצח פולחני בפרלמנט הפרוסי האדום". בעמוד השער קריקטורה אנטישמית של יהודים משחדים את התובע הציבורי ועלילה אנטישמית על יהודים שפגעו בנערה גרמניה והצליחו לטשטש ראיות בבית המשפט. בשער ובעמודי הפנים כתבות אנטישמיות על האופן בו יהודים שולטים במערכת המשפט הבווארית, השליטה של היהודים בנדל"ן בגרמניה ועוד. כל עמודי הפנים מלאים בטורים אנטישמים. גיליון שלם. מצב טוב.
גיליון מס' 50 מחודש דצמבר 1929 המבשר על כוחו העולה של אדולף היטלר: "בנירנברג שלושים וששה אלף מאמינים באדולף היטלר", לצד קריקטורה גדולה של עורכי דין יהודים מתלחשים וכתבה העוסקת במאבקם של הנאצים להפלת הממשלה הנוכחית התומכת ביהודים. גיליון שלם. קרעים קלים בשולי הדפים. מצב טוב.
גיליון מס' 52 מחודש דצמבר 1933. כותרת העיתון: "היהודי המחופש". מימין קריקטורה אנטישמית גדולה המציגה את חרב הדר שטירמר מונפת על היהודי לצד כתבה על "ניצחון גרמניה על היהודים" בשנת 1933, וקריאה להבטיח כי חוקי המדינה הנאצית החדשים יעשו סוף לשליטת היהודים במדינה. כל עמודי הפנים מלאים בטורים אנטישמים. גיליון שלם. דפים מנותקים. קרע חסר בחלקו העליון של דף השער עם פגיעת טקסט בחלק מאותיות הכותרת בעמוד הבא. מצב כללי טוב.
דֶר שטירמֶר (Der Stürmer, "המסתער") היה שבועון אנטישמי קיצוני שעמד בראש התעמולה הנאצית במלחמה נגד היהודים. העיתון נוסד באביב 1923 על ידי יוליוס שטרייכר, והופיע עד לסוף מלחמת העולם השנייה ב-1945. שטרייכר נודע כאנטישמי קיצוני ואכזרי במיוחד, והדבר ניכר בתכני עיתונו. העיתון נקט בהסתה אנטישמית פרועה במשך כל שנות קיומו, והוא נחשב עד היום לעיתון הקיצוני ביותר שיצא נגד היהודים בזמן השלטון הנאצי, ובכלל. סגנון העיתון היה גס, תוקפני וקל להבנה. המאמרים היו מורכבים ממשפטי תעמולה פשוטים, ברורים ובוטים, שחזרו על עצמם, מקריקטורות אנטישמיות, סיפורים אנטישמים (שהיו מיועדים גם לגיל הצעיר – בכל גיליון הופיע סיפור אנטישמי בהמשכים אודות 'הסוחר היהודי'), ותצלומים של יהודים בגטאות המלווים במשפטי שטנה אנטישמים. כחלק מן הקו האנטישמי התוקפני שנקט העיתון, הוא אימץ כמוטו את האמרה שטבע היינריך טרייצ'קה – "היהודים הם אסוננו!" (בגרמנית: "Die Juden sind unser Unglück"). סיסמה זו התנוססה בתחתיתו של שער העיתון בכל הגיליונות למן שנת 1927, ושימשה את הנאצים גם בכנסים רשמיים. תפוצת השיא של העיתון הגיעה לכשמונה מאות אלף עותקים.
