שלושה וימפלים (חיתולים) לספר תורה. גרמניה וצרפת, שנים: 1860, 1898, ווימפל מאוחר משנת 1949.
וימפל רקום: "אברהם ב"ר מאיר מהאטשאטט הירש נולד למז"ט [למזל טוב] ולשעת ברכה והצלחה יום ה' ט' סיון תר"כ לפ"ק, השם יגדלהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן סלה". רקמת ספר תורה, וחופה. גרמניה, 1860. גודל: 300×14 ס"מ.
וימפל מצוייר: "שמעיה בן שמעון נולד במ"ט [במזל טוב] יום ד' סיון תרנ"ח לפ"ק השם יגדלה לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן סלה" [כפי הנראה צרפת] 1898. מאוייר לאורכו – חופה, כתר, לוחות הברית. גודל 320×22 ס"מ.
וימפל מצוייר: "מנחם בן יעקב נולד במ"ט [במזל טוב] ביום ב' כ"ה אלול תש"ט ק-ה יגדלהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן. וכן כיתוב באנגלית: "PHILIPPE MARC CINSBURGER NE LE 19 SEPTEMBRE 1949". גודל: 240×21 ס"מ.
על פי הנוהג בפעם הראשונה בה נכנס הילד לבית הכנסת בגיל שנה או שלוש שנים, נערך טקס קצר בו נתרם החיתול בו נעטף בלידתו, במתנה לבית הכנסת. בהגיע עת חגיגת בר המצווה, עם עלייתו לתורה, נתכבד הילד בקריאת התורה מתוך ספר התורה שנקשר בחיתולו. המנהג צויין לראשונה בספר מנהגי המהרי"ל בשנת 1545 והיה מקובל למעשה בגרמניה, אזורי בוהמיה ומורביה, שוויץ ודנמרק, עד המאה הי"ט. (ראה: אוסף שטיגליץ יצירות מופת באמנות יהודית מאת חיה בנז'מן, הוצאת מוזאון ישראל. עמ' 203).
מצב כללי טוב.
