שלושה תצלומים נדירים גדולים, המתעדים את התרגשות האסירים המשוחררים והחגיגות במחנה דכאו עם שחרורו בידי כוחות הארמייה ה ־7 של ארצות הברית. מתוארים באריכות בגבם על גבי פיסות נייר מודפס בידי סוכנות הצילום. דכאו, 1945. צולמו בידי חיל האותות האמריקאי. בגב אחת התצלומים חותמת דיו של סוכנות הצילום USIS.
תצלומים:
תצלום היסטורי בו נראים עשרות אסירים מריעים בידיהם לכוחות המשחררים האמריקאים, תצלום שנלקח ממגדל השמירה של המחנה. אסירים אלו סומנו לשריפת גופתם ימים ספורים לפני השחרור בידי הכוחות האמריקאים.
יהודי הונגרי בן 15 אשר כבר סומן לשריפת גופתו והיה אמור להיות מוצא להורג במחנה ימים ספורים לפני השחרור, ניצל על ידי כוחות הארמייה ה־7 של ארצות הברית.
אסירי דכאו בבגדי אסיר מנופפים בידם ובכובעיהם כשהם ניצבים על מגדל השמירה של המחנה לצד גדר התיל.
ב-29 באפריל 1945, לאחר שנים של סבל בלתי נתפס, הגיעו חיילי הדיוויזיה ה-45 של צבא ארצות הברית אל שערי מחנה דכאו – המחנה הראשון שהוקם על ידי גרמניה הנאצית והפך לסמל לאכזריות ולרוע האנושי. בתחילת מאי שחררו כוחות אמריקנים את שורדי צעדת המוות. השחרור היה רגע של ניצחון, אך גם של כאב – עבור הניצולים ששרדו את התופת ועבור הלוחמים שראו בעיניהם את התוצאות האיומות של השלטון הנאצי. כשהחיילים האמריקאים פרצו את שערי דכאו, הם ציפו למצוא גיהנום – אך דבר לא הכין אותם לרגע שבו פגשו את העיניים החלשות אך החיות של האסירים ששרדו. בין ההריסות והזוועות, בתוך ים של מוות, הם מצאו חיים – ורגע השחרור הפך לדמעות של הלם, זעם והקלה אינסופית. דכאו היה ממחנות הריכוז הראשונים שנחשפו לעולם בתקשורת, בדיווחים עיתונאיים ממקור ראשון ובאמצעות יומני חדשות.
גודל זהה: 24×18 ס"מ. מצב טוב מאד.
