שלוש כרזות אנטישמיות מן הסדרה Musée des Horreurs – "תערוכת המפלצות" / "מוזיאון הזוועות" – פרשת דרייפוס. צרפת 1900.
כרזה מס' 13 Ranc le Caïman -"ראנק הקיימן" (קיימן – תנין דרום אמריקאי) – יצאה בינואר 1900 – הסנאטור ארתור ראנק כחצי אדם חצי תנין. Louis-Ernest Ranc (1831–1902) היה עיתונאי, פוליטיקאי, וחבר סנאט חשוב ברפובליקה הצרפתית השלישית. הוא היה חלק מהאגף הרדיקלי והשמאלי, תומך מובהק בדרייפוס, ומזוהה עם מאבק בעד חירויות הפרט. בפרשת דרייפוס, ראנק עמד לצד עיתונאים כמו זולא ודוברים בולטים למען חפותו של דרייפוס. בשל כך, הוא הפך למטרה ללעג והשמצה מצד המחנה האנטי-דרייפוסאי והלאומני. האוזניים המחודדות והשיניים מוסיפות ממד של "שטן" או "מפלצת" – לא רק חיה, אלא משהו דמוני. (כרזה נתונה בתוך ניילון לשמירה וניתנת לשליפה).
כרזה מס' 15 Signe de Grande détresse! – "סימן למצוקה גדולה!", יצאה בינואר 1900 – המדינאי הרפובליקני הצרפתי אנרי בריסון בתור דוב, מעוטר בשרשרת של בונה חופשי (עם סיר לילה חרוט בתוך משולש). ב-26 ביוני 1898, מעל דוכן בית הנבחרים עשה מחווה לבונים החופשיים המזוהים עם היהודים כדי לדחוק בנבחרי הבונים החופשיים להביע אמון בממשלת פייר וולדק-רוסו.
כרזה מס' 18 Il n'est pas Protestant – הוא לא פרוטסטנטי, יצאה בפברואר 1900 – לודוביק טראריו (Ludovic Trarieux) בדמות אווז/ברווז, עם ראשו המוכר, שפם עבות, פה פעור, קצף בזווית הפה, והבעה מבולבלת או מתלהמת. Ludovic Trarieux (1840–1904) – משפטן, פוליטיקאי רפובליקני ומייסד הליגה לזכויות האדם בצרפת בשנת 1898 – ממש בעיצומה של פרשת דרייפוס. שימש כשר המשפטים בממשלתו של ולדק-רוסו (1895) ופרש בשל חילוקי דעות. היה תומך מובהק בדרייפוס, ונלחם למען חפותו מטעמים של צדק, זכויות אדם ושלטון החוק. נחשב לאחד הדוברים המוסריים החשובים ביותר במחנה הדרייפוסאי. עבור המחנה האנטי-דרייפוסאי והלאומני, טראריו סימל את המשפטן ה"צבוע" שמציב את האידאלים האוניברסליים מעל האינטרסים הלאומיים. בימין האנטי-דרייפוסאי של התקופה, הפרוטסטנטים זוהו עם רפובליקנים, בונים חופשיים ואוהדי היהודים. הכיתוב מרמז שטראריו מציג עצמו כצדיק, אבל הוא חלק מהקנוניה.
הסדרה "תערוכת המפלצות" פורסמה במהלך פרשת דרייפוס תחת שם בדוי V. Lenepveu, ומנתה 51 כרזות גדולות עם איורים אנטי דרייפוסים, אנטישמים, ונגד ה'בונים', הסדרה פורסמה בצרפת על פני תקופה של כשנה, בין אוקטובר 1899 לדצמבר 1900. התכנון המקורי היה להוציא 200 כרזות בסדרה, אך למעשה יצאו 51 בלבד. הכרזות הראשונות שיצאו נמכרו בלמעלה ב 300,000 עותקים. באוקטובר 1899 עצרה המשטרה הצרפתית מספר רוכלים שמכרו כרזות מהסדרה בהוראת מפקד המחוז לואי לפין. על פי דיווחים מסוימים לפין הורה להפסיק את הפצת הכרזות בעקבות פנייה שקיבל מהברון דה רוטשילד, שטען שהנזק בהפצתן הינו בלתי הפיך. בחודש פברואר 1900 שלחה המשטרה המקומית מכתבים בהם היא איימה לשלול את רישיון המסחר מבעלי חנויות שימכרו את הכרזות, ומאז נפסקה הפצתן.
גודל זהה: 50X65 ס"מ. קרעים קלים בשולי הכרזות (מחוזקים בנייר דבק מאחור). מצב טוב.
