שני מסמכים הקשורים בניהול חשבון של היהודייה סופיה לוין מארץ ישראל בסניף ה Deutsche Bank בוייסבאדן. על מנת לטפל בבקשתה להשתמש באשראי שברשותה הדויטשה בנק מבקש לדעת אם הינה יהודייה. זאת במסגרת הלאמת הכסף והרכוש היהודי מכח חוקי נירנברג לביטול זכויות האזרח ליהודים בגרמניה הנאצית.
מכתב מסניף ה Deutsche Bank בוייסבאדן – גרמניה, ליהודיה בשם סופיה לוין. לאחר שגב' לוין ביקשה להשתמש באשראי שיש לה בחשבון, פונה אליה הבנק בשאלה האם היא יהודייה: "על מנת שנוכל לנקוט בצעדים הדרושים אנו מבקשים ממך להודיע לנו האם את יהודייה ועד מתי גרת בגרמניה באופן קבוע…", ומבקשים לדעת את כתובת המגורים האחרונה שלה בגרמניה. המכתב נשלח ב 22 באוגוסט 1939.
דף חשבון מוקדם יותר של סופיה לוין בבנק הגרמני מ 31 באוגוסט 1938 המעיד כי ניהלה חשבון באותו הסניף בוויסבאדן, בזמן ששהתה באותה העת ברחוב יהודה הלוי 62 בתל אביב, ארץ ישראל.
בזמן השלטון הנאצי הדויטשה בנק היה אחד הבנקים המרכזיים שסיפקו מימון למשטר הנאצי. הוא תמך כלכלית בפרויקטים שונים של הממשל הנאצי, כולל השקעות בתעשייה הכבדה ובמפעלים שסיפקו נשק ומוצרים למכונת המלחמה הגרמנית. הבנק היה מעורב בהלאמת רכוש של יהודים במסגרת חוקי נירנברג, באופן שרכוש יהודי עבר לבעלות הבנק ונמכר לאחר מכן ברווח. במקרים רבים מדובר היה בנכסים של חברות, קרקעות ונכסי נדל"ן שנרכשו במחירים נמוכים מאוד או הועברו בכפייה. זאת ועוד, הדויטשה בנק היה מעורב במימון פרויקטים שהובילו להקמת מחנות ריכוז והשמדה, כמו אושוויץ. הדויטשה בנק שיתף פעולה עם חברות שהיו מעורבות בהקמת התשתיות למחנות אלו.
לאחר מלחמת העולם השנייה, דויטשה בנק עמד בפני חקירות ונחשף לביקורת נרחבת על פעולותיו בתקופת השלטון הנאצי. כחלק מתהליך הדה-נאציפיקציה, חולק הבנק למספר בנקים קטנים יותר, אך בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוא אוחד מחדש לבנק אחד. במהלך השנים שלאחר מכן, דויטשה בנק התנצל פומבית על מעורבותו בפשעים שבוצעו על ידי המשטר הנאצי. הבנק אף מימן מחקרים היסטוריים שנועדו לחשוף את היקף מעורבותו בתקופת המלחמה.
[2] דפים. סימני קיפול בשני הדפים. מצב טוב.
