שני מסמכים אישיים של יהודי בשם אלכסנדר כהן – פנקס עובד ותעודת זכייה במקום הראשון בתחרות אופנועים ו־ספורט מוטורי. רומניה הקומוניסטית, שנות ה־50.
CARNET DE SALARIZARE PENTRU SALARIAȚII DIN INTREPRINDERI ȘI INSTITUȚIUNI DE STAT – פנקס שכר עבור העובדים במפעלי תעשייה ובמוסדות המדינה – פנקס שכר של עובד יהודי בשם Kohan Alexandru – אלכסנדר כהן במפעל ברומניה הקומוניסטית – תחילת השלטון הטוטליטרי בהשפעת בריה"מ, 1950. בעמוד הראשון ציטוטים מדבריהם של לנין: "פריון העבודה הוא הגורם החשוב והעיקרי ביותר לניצחון הסדר החברתי החדש". וסטלין: "המשמעות הגדולה של הגזעים נעוצה בעובדה שהם גורמים לשינוי מהותי בתפיסת העבודה של אנשים, והופכים את העבודה ממשימה כבדה ומעיקה לעניין של כבוד, תהילה, סגולה וגבורה". וכן מדבריו של שליט רומניה הקומוניסטית Gh. Gheorghiu-dej על עליונותה של השיטה הסוציאליסטית על השיטה הקפיטליסטית בכך שהיא מביאה לשיתוף פעולה הרמוני בין המפעלים השונים ומונעת תחרות. פרטי בעל הכרטיס – יהודי בשם אלכסנדר כהן אשר עבד במפעל כחשמלאי (funcția: electrician), החל מ 28 באוגוסט 1950, הכשרה מקצועית: בוגר לימודים תיאורטיים (שורה בכתב יד: absolvent liceu teoretic), עובד במפעל בנייה ממשלתי מס' 12 Întreprinderea de Construcții בעיר דֶוָה (Deva) – עיר במערב רומניה. חתימת ידו של אלכסנדר ומילוי פרטים אישיים לאורך כל הפנקס. הפנקס שימש לרישום שכר, נוכחות בעבודה, ולעיתים גם מידע על ניכויי מס או תשלומים סוציאליים. 32 עמ'. מצב טוב מאד.
CONSIULIU RAIONAL SPORTIV "CONSTRUCTORUL" PETROȘANI DIPLOMĂ – מועצת הספורט האזורית "קונסטרוקטורול" פטרושאני – תעודה – מוענקת לחבר (tov. tovarășul) Kohn Alexandru ממפעל Constructorul Deva , עבור זכייה במקום הראשון בתחרות אופנועים ו־ספורט מוטורי שנערכה ב־23–24 באוקטובר 1954, לכבוד הקונגרס השני של מפלגת הפועלים הרומני, יום השנה ה־37 למהפכה הסוציאליסטית הגדולה של אוקטובר (ברית המועצות, 1917). חתום: יו"ר מועצת הספורט M. Florea. גודל: 24×21 ס"מ. בשוליים המעוטרים נכתבו תחומי הספורט השונים שלקחו חלק בתחרות. מצב טוב מאד.
ברומניה הקומוניסטית (1989–1947), מפעלים תעשייתיים היו אבן יסוד במדיניות הכלכלית של המשטר. הם הופרטו מהבעלים הפרטיים והפכו לרכוש המדינה במסגרת הלאמה כוללת שהחלה מיד לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון. המפעלים נוהלו לפי תכנון ריכוזי (תוכניות חומש), תחת פיקוח ממשלתי הדוק, ותעמולה אידאולוגית שולבה בעבודה השוטפת באופן קבוע לשם חינוך מחדש של העובדים. תנאי העבודה היו לרוב קשים, עם שכר נמוך, משמעת נוקשה, וחוסר אפשרות למחות. לאחר המלחמה, רבים מהיהודים שנשארו ברומניה היו מנושלים כלכלית ונאלצו להשתלב בשוק עבודה זה, לעיתים בניגוד לרקע המקצועי שלהם (רבים מהם היו סוחרים, רופאים, מהנדסים, עורכי דין לפני המלחמה). אלפים מהם שובצו במפעלים ציבוריים, לעיתים בכפייה או מתוך חוסר ברירה, ובתפקידים כמו טכנאים, פקידים, חשמלאים ומהנדסים. חלק קטן השתלב בתפקידי ניהול או הדרכה, בעיקר בעלי זיקה למפלגה הקומוניסטית או משכילים שתמכו במשטר. יהודים רבים ראו בעבודה במפעלים דרך לשרוד ולזכות ביציבות כלכלית מסוימת, עד שנפתחו אפשרויות הגירה לישראל (בעיקר בשנות ה־50 וה־60).
