Hölle Buchenwald 257871. Das eiserne Tor zur Hölle Buchenwald: Viele gingen hinein - wenige kamen heraus! - "גיהנום בוכנוולד 257871. שער הברזל לגיהנום בוכנוולד: רבים נכנסו - מעטים יצאו!", הוצאת המינהל הפרובינציאלי של סקסוניה (Provinzialverwaltung Sachsen). עדות אסיר מחנה בוכנוואלד הגרמני לוחם ההתנגדות קארל בראואר (Karl Brauer) וכן עדותו של האסיר קורט בייר - שניהם היו עדים לזוועות הקשות שבוצעו במחנה ומתעדים את הזוועות שבוצעו ביהודים בפרט. הקדמה מאת פריץ לסיג (Fritz Lessig). הלה (גרמניה) 1945 - מהדורה ראשונה. גרמנית. מלווה בתצלומים קשים של אסירים לשעבר במצב גופני קשה, גופות הנספים ממחנה בוכנוואלד, ועוד. נדיר.
"אני האסיר הפוליטי קרל בראואר מהלה הייתי כלוא במחנה הריכוז בוכנוואלד ליד ויימאר במשך שלש שנים ותשעה חודשים, מספיק זמן כדי לחוות את כל מעשי האלימות והזועוות הנוראות... אין מילים בהן ניתן לתאר את העינויים האכזריים" - תיעוד תקופת מאסרו של האסיר הפוליטי הגרמני לוחם ההתנגדות קארל בראואר. בראואר נעצר בדירתו בידי אנשי הגסטפו באשמת "קיום קשרי חוץ עם גורמים עויינים", לאחר עשרה ימים של חקירה מתישה הוא זוכה מהאשמה, אך עוד באותו היום הבין ששמחתו היתה מוקדמת והוא נלקח לבוכנוואלד. ומכאן הוא מתעד את כל הקורות אותו במחנה מיום הגיעו ועד השחרור, המכות שחטפו הוא וחבריו במסדרים היומיים, עבודות הכפייה, היחס המשפיל, ועוד. בראואר היה עד גם לניסויים הרפואים המחרידים שביצעו הנאצים בגופם של האסירים ומתארם כאן.
באחד הפרקים בחוברת תחת הכותרת: "עינויי יהודים של סאדיסטים אמיתיים" , מתאר הוא אירוע בו הגיעו למחנה בנובמבר 1938 כ 10,000 יהודים: "הסדיזם האכזרי של התליינים הנאצים חגג את ניצחונותיו הנוראים ביותר ביחס ליהודים... בימים הראשונים להגעתם נאלצו כל היהודים (תארו לעצמכם את המספר העצום! - ההדגשה במקור) לשבת על המסדרון במשך יותר משתים עשרה שעות מבלי שנתנו להם לקום וללכת לשירותים, לא היה דיבור על אכילה ושתיה, מלכתחילה החליטה לשכת המחנה לטפל בחומרה במיוחד באסירים היהודים... מספר המחלות והמוות גדל יותר ויותר... זה היה כאילו המוות בהתגלמותו שלח את עוזריו ארצה כדי לאסוף את הנשמות המתות סביבו בריקוד מפחיד של טירוף... השומרים היכו את האומללים באלות ובשוטים... המכות גרמו לדימום מוחי ולמוות. נושאי הגוויות היו עסוקים כל הזמן בהנחת המתים בערימה...". בראואר מסכם את עדותו: "ניסיתי לתת רק סיכום קצר של חוויותיי בבוכנוואלד. אני חייב להתוודות שהקווים שלי מחווירים ביחס למציאות, מציאות שהפכה את הזוועות של עריצי האס אס המנווולים לגיהנום עקוב מדם...". בחלקה השני של החוברת מובאת עדותו של האסיר קורט בייר, המתעד את ההתעללות באסירים ואת הזוועות שביצע מפקד המחנה קוך ואשתו, בעורותיהם של האסירים, וכן את הזוועות שביצעו ביהודים יותר מביתר האסירים.
החוברת יצאה זמן קצר לאחר שחרור המחנה כאשר עדין חיפשו אחר אסירים שנעלמו, ונאספו ראיות לתביעת פושעי המלחמה הנאצים, בעמוד 21 בחוברת מופיעה מודעה: "כל הרכזים ואסירים הפוליטים, וכן קרובי משפחה של קורבנות הנאצים שנותרו בחיים, עליהם לדווח מיד לרשות המשטרה המקומית , תוך ציון העונש והעבירה הפוליטית בגינם נתפסו. בשיתוף עם השלטון העצמי המקומי והועדה האנטי פשיסטית של המפלגות הדמוקרטיות, יש להעביר את הדוחות למינהל הפרובינציאלי של סקסוניה, מחלקה 7 "קורבנות הפשיזם", צריך וחיים להיות רישום מלא של האמור לעיל...".
קרל בראואר יליד 1909 היה לוחם התנגדות גרמני נגד הנציונל-סוציאליזם, בשנות העשרים היה חבר בליגה הקומוניסטית הגרמנית (KJVD), מעליית הנאצים לשלטון פעילות קומוניסטית נאסרה ב 1933, אך בראואר המשיך בפעילותו המפלגתית באופן בלתי חוקי, הוא נעצר בברלין ונידון לשנתיים מאסר בגין "תכנון לבגידה ברמה הגבוהה", אותה שירת בכלא ברנדנבורג. לאחר שחרורו המשיך בפעילות התנגדות עד 1937, אז נעצר שוב, הוא הואשם בסעיף של "תכנון לביצוע בגידה משמעותית", ונשלח למחנה בוכנוואלד עד 1945. אחרי המלחמה מלא תפקידים ציבוריים שונים בהלה, ובין 1954 ל 1976 שימש יו"ר ועדת הבקרה הפיננסית של הפדרציה הבינלאומית של לוחמי ההתנגדות (FIR) וחבר בהנהלה המרכזית של ועדת לוחמי ההתנגדות האנטי-פשיסטית. נפטר בברלין ב 1982.
נדיר! שתי רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat.
32 עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב.
