שתי כרזות גדולות – עברית ואנגלית, בהן פרסמו הבריטים את תגובתם הראשונה למאורעות תרפ"ט באופן של האשמה גורפת לפרוץ המאורעות על הערבים (האשמה ממנה חזרו בהם תוך מספר שעות בלבד). דפוס מנזר היווני ירושלים, 1 בספטמבר, 1929.
בדבריו, הנציב העליון ג'ון צ'נסלור מטיל את האשמה לפרוץ המאורעות על הערבים. "בשובי מאנגליה מצאתי לצערי הרב את הארץ במצב של בלבולים וטרף למעשי אלמות בלתי חוקיים. שמעתי בזועה את מעשי האכזריות שנעשו ע"י כנופיות של פושעים אכזריים ושואפי דם, על מעשי פראות שנעשו באנשים מהישוב היהודי מחוסרי הגנה מבלי התחשב עם גילם או עם מינם, שהיו מלווים, כמו שקרה בחברון, בהתעללויות אכזריות שאין הפה יכול לבטאם, על שרפות בתים ומשקים בעיר ובכפר, ועל ביזת רכוש וחורבנו. פשעים אלה יביאו על ראשי עושיהם את מארתם וזעמם של כל אנשי התרבות בכל רחבי תבל. חובתי הראשונות הנן להשיב את הסדר בארץ ולהטיל עונש חמור על כל אלה שימצאו אשמים במעשי אלמות…".
במקביל שלטונות המנדט הכריזו באופן מידי על השבתה זמנית של כל העיתונים הערבים משום שראו בהם אחראים להסתה לאלימות ולהפרת הסדר הציבורי. הצהרה חריפה זו, שכוונה כלפי הערבים, עוררה זעם בקרבם כלפי הנציב העליון. כעבור מספר שעות בעקבות הלחץ הוא כתב לממשלת בריטניה, והפציר בה להפחית, אם לבטל כליל, את מחויבותה לציונות. בדבריו הוא טען כי הצהרת בלפור היתה "משגה אדיר". וכעבור מספר ימים הוא פרסם הצהרה שנייה בה חזר בו מדבריו הנחרצים, והודיע שתיערך חקירה לגבי התנהגות שני הצדדים.
גודל זהה: 43×34 ס"מ. כתמים קלים. מצב טוב.
